כתוצאה מחלוקת פולין השנייה והשלישית סופחו שטחי אוקראינה וליטא על יהודיהם לממלכה הרוסית. כבר לאחר חלוקת פולין הראשונה, שבה צורפו לממלכה שטחי רוסיה הלבנה, גובשה המדיניות כלפי היהודים, שתכליתה היתה להגביל את חופש התנועה של הסוחרים היהודיים. אלה הורשו לסחור רק בתחום שטחי פולין לשעבר, שסופחו לרוסיה. כך נוצר תחום המושב היהודי. זה הורחב לאחר זמן גם על שטחי אוקראינה הרוסית; אך שטחי רוסיה המזרחית נשארו מחוץ לתחום המותר ליהודים, בהתאם למדיניות העתיקה, שאסרה על כניסת יהודים לתחומי ממלכת רוסיה, שמוסקבה היא בירתה.
יהודי הערים, בתחום המושב, שביקשו להירשם כסוחרים, חויבו בתשלום מס כפול מזה שהושת על הסוחרים הנוצרים.
פורסמה תקנה המורה לרשום את היהודים היושבים בכפרים, כאילו היו יושבי ערים סמוכות. הכוונה היתה לעודד מעבר יהודים מן הכפר אל העיר, כדי להבטיח פיקוח הדוק יותר על היהודים. תקנה אחרת הורתה על שלילת סמכויות ועדי הקהילות היהודיות, להוציא ניהול ענייני הדת. הצידוק שניתן לכך היה, שהיהודים צריכים להשתלב במסגרות העירוניות הכלליות, שבהן מותר גם […]
פאבל ה-1, שירש את יקתרינה הגדולה, המשיך את מדיניות אמו כלפי היהודים. עקרונות ליברליים ביסודם הנחו מדיניות זו, כשהכוונה היא להביא לשילוב היהודים בחיי הממלכה, תוך דיכוי מגמות ההתבדלות שלהם. בהמלצות שהועברו אל הצאר מחוגים שונים ובעיקר מן המחוזות שבהם התדרדר מצבם הכלכלי של האיכרים, הופנתה אצבע מאשימה כלפי היהודים ונאמר כי יש לשלול מהם לגמרי […]
יהודי שקלוב שיגרו תלונה אל הצאר כנגד מושל המחוז, הגנרל זוריץ', שאינו מכיר במעמדם כעירונים ונוהג בהם כאילו היו איכרים צמיתים המשועבדים לו. הצאר שיגר למחוז את הסנטור, המשורר בעל המוניטין, גבריאל דרז'אווין, כדי לבדוק את התלונה ולהעמיד את זוריץ' במקומו. פטירתו של זוריץ' הביאה לביטול המשפט; אך הסנאט חזר ואישר כי היהודים אינם משועבדים […]
ראשי האצילים במחוזות ליטא הגישו תכנית ל"תיקון היהודים", שעיקרה ביטול סממני ההתבדלות של היהודים, החל בלבושם המיוחד וכלה במוסדותיהם האוטונומיים. השר המופקד על ליטא, פריזל, הציע שורה של צעדים נמרצים כדי לחולל את התיקון המיוחל של היהודים: לאסור על פעילות התנועה החסידית, שמנהיגיה הם רמאים המפיצים אמונות הבל, לכפות על היהודים לבוש אירופי, לחייב אותם […]
לאחר רציחתו של הצאר פאבל (מרס 1801), מתחיל העידן של אלכסנדר ה-1 בסימן של רצון לרפורמות ליברליות. אלה עתידות, רובן ככולן, לעלות על שרטון המציאות הרוסית הפיאודלית. בין שאר ועדות פעולה שהוקמו בפקודת הצאר, הוקמה בנובמבר גם ועדה לשאלת היהודים, בהרכב שר הפנים קוצ'וביי, שר המשפטים דרז'אווין, סגן שר החוץ אדם צ'רטוריסקי, ושרים אחרים. הוועדה נתבקשה […]
שר הפנים ביקש להרגיע את הציבור היהודי ופרסם בינואר הודעה כי הממשלה איננה מתכוונת לצמצם את זכויות היהודים, כי אם להפך, לשפר את מצבם. הוועדה זימנה את נציגי הקהילות היהודיות להתייעצויות בפטרבורג. רק נציגי ארבעה מחוזות – מינסק, מוהילוב, פודוליה וקיוב – הגיעו בחודשי הקיץ לפטרבורג, כדי לשאת לתת עם הוועדה לענייני היהודים. בפטרבורג התגלעו חילוקי […]
בדו"ח שהגישה "הוועדה לתיקון היהודים" לצאר, אלכסנדר ה-1, באוקטובר, נאמד מספר היהודים המשלמים מסים ב- 174,385 איש, שהם, על פי הערכת הוועדה, כעשרים אחוזים מכלל היהודים ברוסיה (המונים כ-900,000 נפש), רובם ככולם יושבים בשטחי פולין ורוסיה שסופחו לממלכה. למעלה מ-50% מן היהודים מצאו פרנסתם ממכירת יין, בעיקר בכפרים, אך גם בערים. בדצמבר התפרסם החוק על […]
החוק הגוזר על ביטול העיסוק היהודי בסחר משקאות ויציאת היהודים מן הכפרים נגע בכ-60 אלף משפחות יהודיות, שהן כ-300 אלף נפש. על פי הערכה כשליש עד מחצית מן היהודים ברוסיה עסקו במוזגנות. ביצוע החוק נגרר בעצלתיים ובאוגוסט 1806 נצטוותה הוועדה לשיפור מצב היהודים לבחון את התגובות בציבור היהודי כלפי המדיניות החדשה. בפברואר 1807 הציע שר […]