בשלהי המאה ה-18 נאמד מספר תושבי הארץ בכ-250,000 נפש. מספר זה לא השתנה הרבה במשך 250 שנות השלטון העותמני (עד סוף המאה ה-18). מספר הנוצרים נאמד בכ-20,000 נפש, רובם המכריע יוונים-אורתודוכסיים. כ-10,000 צליינים נוצרים היו פוקדים את המקומות הקדושים, מדי שנה. מספר היהודים נאמד בכ-6,000 נפש. על סף המאה ה-19 התחדשה גם תנועת העלייה היהודית לארץ-ישראל, חלקם עולי-רגל מארצות הבלקן ומתורכיה, חלקם עולים ממזרח-אירופה שבאו להשתקע בארץ. אחת לשנה, בחודש אלול, היתה אנייה יוצאת מקושטא לארץ-ישראל ועל סיפונה העולים היהודים למיניהם. גם מארצות צפון-אפריקה עלו יהודים לארץ. מספרי העולים היו קטנים, אך היישוב היהודי גדל בהתמדה.
בטבריה השתקעה חבורה נוספת של חסידים מאוקראינה ופולין, בהנהגת ר' יעקב משיפיטובקה. מנהיגות הקהילה החסידית בטבריה וסביבותיה עברה אל ר' אברהם מקאליסק, לאחר פטירתו של מנחם מנדל מוויטבסק (1788). עם פרסום ספר התניא (1796) של שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, פרצה מחלוקת בין אברהם מקאליסק לבין שניאור זלמן ברייסן. עד לרגע זה שררו אחווה […]
לארץ הגיע ר' נחמן מברסלב והשתקע תחילה בטבריה. מסעו לארץ היה רצוף תלאות. הוא הפך מיד מוקד משיכה למאות חסידים ומקובלים שעטו עליו מכל עבר. הוא סירב ליטול על עצמו תפקיד ציבורי כלשהו. כאשר פרצה מגפה בטבריה, עבר להתגורר בצפת. משנודע על מסע המלחמה של נפוליאון בארץ, מיהר ר' נחמן לצאת מהארץ. האניה בה הפליג […]
פברואר. נפוליאון, בראש גיס של 12,000 חיילים, פלש לארץ-ישראל ממצרים, התקדם לאורך ציר החוף, כשהוא כובש את עזה ואת יפו ואת רמלה, והגיע עד חומות עכו באמצע מרס. הצרפתים השתלטו גם על עמק יזרעאל, כבשו את נצרת, טבריה וצפת. תקוותו של נפוליאון כי יזכה בתמיכת תושבי הארץ נכזבה. באפריל נתפרסם כרוז בשמו של נפוליאון הקורא […]
מסע המלחמה של נפוליאון הביא בעקבותיו התערערות כללית של מצב הביטחון בארץ. כנופיות של שודדים חדרו לצפת באין מפריע, תקפו ובזזו את התושבים בעיר. הקהילה היהודית נפגעה קשות ואולצה לשלם כופר גבוה תמורת הנפש והרכוש.
אל-ג'זאר, שהחזיר לעצמו את השליטה בארץ, נפטר ב-1804. חיים פרחי מילא תפקיד מרכזי במינוי סולימאן פחה, עוזרו של אל-ג'זאר, כפחה של צידון, והפך איש אמונו של השליט החדש. זה הפקיד בידי פרחי, שישב בעכו, את ניהול ענייני הפנים של הוילאייה. במעמדו הרם סיפק פרחי משענת חשובה ליישוב היהודי בארץ. ועם זאת, היו חייו של פרחי […]
שיירה ראשונה של 70 עולים, המזוהים כתלמידי הגר"א ומתנגדים לחסידות, הגיעה לארץ והשתקעה בצפת. הדמויות הבולטות ביניהם היו ר' סעדיה מווילנה, ר' הלל ריבלין (אבי משפחת ריבלין הירושלמית), ר' נתן נטע, בנו של מנחם מנדל משקלוב. הם נקראו "פרושים" (כינוי שהחליף את הכינוי "מתנגדים") ושאיפתם היתה לכונן כאן בסיס פרושי חזק, שיעצור בעד התפשטות השפעת […]