1811

 1814-1789, אסיה, עיראק וכורדיסטן  סגור לתגובות על 1811
דצמ 312014
 

הפחה סולימן הקטן, השולט בעיראק, התמרד בשלטון המרכזי. שליח הסולטן, חלאת פחה, גייס צבא כורדי מקומי לדיכוי המרידה ונעזר בכספו של הבנקאי היהודי יחזקאל גבאי. לאחר דיכוי המרידה הוזמן גבאי לקושטא והתמנה שם לתפקיד ראש סוכני הכספים ("צראף באשי") של הסולטן, מחמוד ה-2. עד מהרה היה לראש הקהילה היהודית בקושטא. הוא ניצל את מעמדו הרם להגנה על ענייני יהודי בגדד, אך גם לחיזוק ענייניו האישיים. הוא פעל להדחתו של נשיא יהודי בגדד, ר' ששון ב"ר צאלח, אבי משפחת ששון המפורסמת, כדי להציב במקומו את אחיו, עזרא גבאי. הנשיא המכהן נהנה מתמיכת מושל בגדד, סעיד פחה, ויחזקאל גבאי לא היסס להפעיל את ידידו, חלאת אפנדי, המקורב לסולטן, ולהביא להדחתו של הפחה של בגדד ואף להוצאתו להורג. כך התמנה אחיו, עזרא, לתפקיד נשיא יהודי בגדד (1817). גם המושל החדש של בגדד, דאוד פחה, היה חייב את מינויו להשפעתם של האחים יחזקאל ועזרא גבאי. תככי חצר הסולטן בקושטא,  שהעלו את האחים גבאי לגדולה, גם הביא בסופו של דבר למפלתם המהירה. חלאת אפנדי, איש חסדם, סר חינו והוא הוצא להורג ב-1822; שנתיים לאחר מכן נפל החשד גם על האחים גבאי והם הוצאו להורג. ליהודי בגדד נפתח פרק אפל תחת שלטונו של דאוד פחה.