Permalink  1814-1789, אפריקה, מרוקו  סגור לתגובות על
דצמ 312014
 

אומדן מספר היהודים במרוקו של ראשית המאה ה-19 נע בין 50,000 ל-100,000 נפש. רוב היהודים שכנו במרכז הארץ, בערים פאס, מכנאס, צפרו, ובערי צפון-מזרח המדינה – תאזה, גרציף, דבדו ואוז'דה. ריכוז שני של היהודים נמצא בדרום המדינה, בחלקה המערבי – במראכש, ובחלקה המזרחי – במחוז תאפילאלת, בעמקים סוס, דרע, דאדס. כאן היו היהודים מפוזרים במאות כפרים ועיירות. בערי החוף – אגדיר, מוגדור, סלא, טנג'יר, תיטואן, מליליה ועוד – ישבו יהודים שעסקו במסחר עם נמלי אירופה. חלקם היו יהודים שהיגרו או גורשו מאירופה במהלך הדורות. מתחילת המאה ה-19 ניכרה מגמה של הגירת יהודים מן האזורים הכפריים אל הערים בדרום המדינה ובצפונה. בשכונות היהודיות בערים נדחקו אלפי יהודים בתנאים קשים.

במרוקו התפתחה שכבה של סוחרים יהודיים גדולים, שריכזו בידיהם את ייצור הסוכר והסחר בו וכן את הסחר הימי עם ארצות חוץ. רשת המסחר שלהם הגיעה עד נמלי מזרח ארצות-הברית. שכבה זו נהנתה מקשרי חסות של המעצמות האירופיות, במסגרת משטר הקפיטולציות שכפו על השלטון בארץ. הסוחרים היהודים הגדולים שימשו בדרך כלל כסוכנים של המעצמות האירופיות במרוקו.

היהודים שהתגוררו בהרי האטלס עסקו גם בחקלאות, בצד שכניהם הברברים. היתה זו תופעה יוצאת דופן בהשוואה לעיסוקיהם של היהודים בארצות צפון-אפריקה ואף בתפוצות האחרות. היחסים בין יהודי האטלס לבין שכניהם הברברים היו טובים בהשוואה לנהוג בערים. התכנסותם של היהודים בשכונות מיוחדות בערים לא היתה כפויה עליהם. להוציא תקופות מסוימות, לא חל איסור על ישיבת יהודים בכל מקום שיחפצו. המנהיגות היהודית הדתית, מצדה, לא ראתה בעין יפה יציאה מחומות הגטו (המלח), שבהן ראתה "מחיצה המבדלת בין קודש לחול".

הקהילות היהודיות במרוקו שמרו על דפוסי חייהן המסורתיים, אף כי ניכרה מגמת שקיעה בידיעת התורה, בעיקר בקרב השכבות העממיות. הדת העממית נשאה אופי פולקלוריסטי יותר ויותר. היהודים הפשוטים שאבו את ידיעותיהם מדרשות עממיות, מסיפורי אגדה, מפי "מספרים" בבתי-הכנסת ובמסיבות המשפחתיות. ה"זיארות" – הביקורים בבתי צדיקים וקדושים – תפסו מקום גדל והולך בחיי הדת של פשוטי העם, למגינת לבם של רבים מן הרבנים. מאז ומתמיד נודעה מרוקו ברבניה ובחכמיה, אך שכבה זו הפכה מבודדת יותר ויותר. היצירה התורנית במרוקו לא פסקה; אך בעוכריה היתה העובדה שבמרוקו (ובארצות צפון-אפריקה בכלל) לא היו בתי-דפוס בעברית ולא היתה תפוצה לחיבורים שנכתבו בעברית.

1792-1790

 1814-1789, אפריקה, מרוקו  סגור לתגובות על 1792-1790
דצמ 312014
 

עם עלייתו של יזיד בן סידי מוחמד בן עבדאללה נפתח פרק אפל קצר בתולדות מרוקו ויהודיה. יזיד פתח במסע נקמה כנגד כל אלה שלא סייעו לו במאבקו נגד אביו. הוא לא היסס לגרש קהילות יהודיות שלמות, ביניהן קהילת יהודי פאס. הגדיל את המסים, הוציא להורג מנהיגים יהודיים. בימי יורשו, מולאי סלימאן (1822-1792), בוטלו הגזירות והסדר הישן […]

1806

 1814-1789, אפריקה, מרוקו  סגור לתגובות על 1806
דצמ 312014
 

כמה יהודים היושבים בגיברלטר ולהם עסקי מסחר עם מרוקו פנו אל הקונסול הכללי של בריטניה, ג'יימס גרין, בבקשה לפעול לביטולו של הצו האוסר על יהודים המבקרים בתחומי הממלכה ללבוש בגדים אירופיים. הקונסול עשה כבקשתם והסולטן נעתר.