מבוא

 1848-1814  סגור לתגובות על מבוא
דצמ 312014
 

התקופה שבאה לאחר מלחמות נפוליאון וניצחון הקואליציה האירופית של המעצמות השמרניות – רוסיה, פרוסיה, אוסטריה ובריטניה – תוארה בדרך כלל כתקופה של ריאקציה ורסטורציה: השבת עטרה לישנה, ניסיונן של המעצמות המנצחות להחזיר את הגלגל אחורנית ולהבטיח את המשך קיומו של הסדר הישן באירופה. לאמתו של דבר היא עמדה בסימן המאמץ לייצב את המערכת האירופית ולמנוע איום מחודש על השלום האירופי (מצד צרפת). מבחינות רבות קונגרס וינה (ספטמבר 1814 – יוני 1815) אפשר לראותו כאבן-הפינה הראשונה במבנה שבימינו הוא מזוהה עם האו"מ.

הצד השני של המטבע הוא שכל המשטרים השמרניים לא זו בלבד שלא חזרו להיות מה שהיו, אלא גם השתדלו, כל אחד בדרכו, להפיק לקח מן הזעזוע שעברו במלחמות נפוליאון ולחולל רפורמות, מתונות וזהירות אמנם, שימנעו התפרצות מחודשת של הרוח המהפכנית ויביאו במידת מה לתיקון עיוותים ישנים, ששוב לא ניתן היה לשמר אותם.

קו זה ניכר בייחוד במדיניות כלפי היהודים. למרות הלחצים שהופעלו מצד היסודות הבורגניים והדתיים להחזיר את ההגבלות על היהודים אל מה שהיו לפני חידושי נפוליאון, למרות המגמה הברורה שניכרה במדיניות השלטונות לעצור בעד התפשטותם וגידולם של היהודים ואת המשך תהליך השוואת זכויותיהם האזרחיות והמדיניות, נקטו המשטרים השמרנים של פרוסיה, אוסטריה ואף רוסיה קו של שמירת הסטטוס-קוו החוקי של היהודים, בכלל זה רוב הזכויות שהשיגו היהודים בתקופת נפוליאון (זכויות שהוגבלו או עוכבו ב"פקודה המחפירה" של נפוליאון). לעומת זאת מנעו השלטונות התקדמות נוספת בתהליך השוואת זכויותיהם של היהודים, בטענה כי אלה אינם יכולים להשתלב באופן מלא במדינה הנוצרית. על רקע זה בלטה לעין העובדה שהיהודים – בעיקר במרכז אירופה – מעזים לתבוע באופן גלוי, באמצעות פרסומים ועצומות, את השוואת זכויותיהם. פניות אלה אמנם לא נשאו פרי לפי שעה; אך גם הן העידו על התמורות ברוח הזמן.

העיכוב בתהליך השוואת מעמדם של היהודים בארצות מרכז אירופה הגביר את תופעת המרת הדת בקרב השכבה המשכילה של יהודי גרמניה. לא מעטים מקרב טובי הכוחות האינטלקטואלים הצעירים, השואפים למימוש האפשרויות שקרצו להם מנגד, בתרבות ובחברה הגרמנית, עשו את הצעד המכריע הנוסף והמירו את דתם.

ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בפרק היסטורי זה התחוללו בגרמניה. היא היתה עריסת תנועת ההשכלה היהודית וכאן התפתח המאמץ העיקרי להגדרה יהודית מחודשת בתנאי עולם של השכלה ואמנציפציה. אחד הפירות החשובים ביותר של המאמץ הזה היה הנחת היסוד ל"חכמת ישראל" – העיסוק האינטלקטואלי והמדעי בנושאי היהדות – שעליו התרומם המבנה הגדול של "מדעי היהדות" בזמננו, בחינת תחליף חילוני לעיסוק בתורה. מפעל זה נשא אופי אפולוגטי מובהק, כיוון שנועד גם להוכיח לחברה הנוצרית האירופית כי היהדות נשאה עמה תרומה בת-ערך לתרבות האנושית. הזרמים החדשים העיקריים של היהדות המודרנית הופיעו כאן – רפורמה, ניאו-אורתודוכסיה, והזרם הקונסרבטיבי. גרמניה סיפקה את זירת ההתמודדות הראשונה בין האורתודוכסיה לבין הרפורמה, התמודדות שנסתיימה ללא הכרעה, בין השאר בשל נטיית השלטונות לצדד דווקא באורתודוכסיה ולמנוע שינויים ותיקונים ביהדות, שיאפשרו ליהודים להמשיך את קיומם הנפרד גם בתנאי עולם מודרני בלא להיזקק להמרת הדת.

ואילו ברוסיה הצארית תפסה השאלה היהודית מקום מרכזי בסדר היום השלטוני והציבורי. מאז חלוקת פולין סופחו לרוסיה מאות אלפי יהודים והיא הפכה למקום הריכוז הגדול ביותר של היהודים. הצאר ניקולאי הראשון נטל על עצמו לפתור את הבעיה היהודית, אם על דרך ה"רוסיפיקציה" של היהודים אם על דרך דחיקתם מחוץ לגבולות הממלכה. היהודים הוכרו כיסוד אנטי-נוצרי, מזיק, המשחית ומנצל את האוכלוסיה הכפרית התמימה, ויש לנקוט בכל אמצעי כדי לשנות את היהודים, לנתק אותם מן התלמוד המעוות את אופיים, ולהפוך אותו ליסוד מועיל. מדיניות הלחץ על היהודים התנהלה בשני אפיקים: הטלת גיוס חובה לצבא על הקהילות היהודיות, תוך הרחבת גיל הגיוס והחלתו על ילדים. נפתחה תקופה שחורה ומבישה בתולדות היהודים. השכבות החלשות בקהילות הופקרו והוקרבו. הלשנות וחטיפות היו לתופעה קבועה בחיי הקהילות היהודיות ואף קיבלו הכשר הן מצד השלטונות והן מצד ההנהגות היהודיות בקהילות. משטר טרור פנימי זה נמשך עשרות שנים. באפיק מקביל ניסו השלטונות לכפות על היהודים חינוך ממלכתי, שיכשיר דור חדש של יהודים שיהיו מסוגלים להשתלב בחברה הרוסית. ניסיון זה, אף שהיה עטוף בכוונות טובות, נידון לכישלון. מדיניות הלחץ לא נשאה פרי ורק הידקה וחיזקה את שורות המחנה האורתודוכסי, ששלט בכיפה בתחום המושב היהודי, למגינת לבם ותסכולם של החוגים המשכילים, שהיוו רק מיעוט בקרב היהדות הרוסית.

ההתרחשויות באימפריה העותמנית זוכות לתשומת לב עולמית, הן על רקע חדירתן והשפעתן הגוברת של המעצמות האירופיות והן על רקע התמורות המפליגות המתחוללות בו. מצד אחד, תהליך שחרורם של העמים הבלקניים מן העול התורכי, תהליך המבשר את התסיסה הלאומית באירופה ועליית הגורם הלאומי בעיצוב המפה האירופית; מצד שני, שקיעת השלטון המרכזי באימפריה העותמנית ועליית כוחות פנימיים – כמו מוחמד עלי במצרים – המאיימים לכבוש את המלכה בבית. רק התערבותן של המעצמות האירופיות – בעיקר בריטניה הגדולה – מנעה את התפוררותה וקריסתה המוקדמת של האימפריה העותמנית. בד בבד נאלצו השליטים העותמנים להנהיג רפורמות מרחיקות לכת, שהעניקו למיעוטים הלא-מוסלמיים זכויות פוליטיות. ואילו התושבים ששמרו על נתינותם האירופית נהנו מחסינות משפטית מלאה.

בתנאים אלה השתפרו תנאי הקיום של הישוב היהודי בארץ והסתמנה תנועת הגירה מוגברת של יהודים מצפון אפריקה וממזרח אירופה. העדה האשכנזית תפחה וגדלה, אף כי היתה מפולגת בין חסידים ופרושים, ובין יוצאי ארצות המוצא שלה. משטר החלוקה שהתפתח והתייעל בשנים אלה, עודד מחד גיסא את הפילוגים הפנימיים, אך מאידך גיסא יצר תשתית כלכלית וארגונית מוצקה למדי לגידול והתרחבות הישוב היהודי – בייחוד זה האשכנזי – בארץ-ישראל ובייחוד בירושלים. מעצמה כמו בריטניה מגלה עניין מיוחד בגורל הישוב היהודי בארץ, והקונסולים הבריטים מצטווים להשגיח על שלומם של היהודים בארץ הקודש.

האירוע הבולט ביותר בתקופה זו הוא עלילת הדם בדמשק (1840). הוא ממקד אליו את תשומת לב הקהילות היהודיות בארצות המערב – בייחוד באנגליה ובצרפת – וחושף לראשונה את יכולת ההתערבות וההשפעה של התפוצות היהודיות באותן ארצות מערב, בהן זכו היהודים בחירויות אזרח ואף בזכות השתתפות בחיים הפוליטיים.

 

1816-1815

 1848-1814, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1816-1815
דצמ 312014
 

בקונגרס וינה (ספטמבר 1814 – יוני 1815), שבו עוצבו הסדרי השלום שלאחר תבוסת נפוליאון, הוסכם על הקמת קונפדרציה של המדינות הגרמניות, במקום הקיסרות הרומית הקדושה, שפקע מעמדה ב-1806, תחת לחצו של נפוליאון; הקונפדרציה תקיף 39 מדינות ו-4 ערים חופשיות (פרנקפורט על המיין ושלוש ערי ההאנזה, המבורג, ברמן וליבק) ובראשן פרוסיה ואוסטריה. בדיונים על חוקת הקונפדרציה הגרמנית, […]

1818

 1848-1814, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1818
דצמ 312014
 

2 באוגוסט. פרעות כנגד היהודים פרצו בוירצבורג בבוואריה, והתפשטו כמעט בכל מדינות גרמניה. הן כונו "פרעות הֶפּ-הֶפּ", על שום קריאות הגנאי ("הפ-הפ, יהודה תתפגר"), שנישאו בפי ההמונים המתפרעים נגד היהודים. התפרצות זו הושפעה בלי ספק מריבוי הפרסומים העוינים כלפי היהודים בעיתונות ובפובליציסטיקה הגרמנית. מאגרי האיבה העיקריים היו בקרב בעלי המלאכה והסוחרים הזעירים, שייחסו את קשייהם […]

1819

 1848-1814, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1819
דצמ 312014
 

בברלין נוסדה "האגודה לתרבות ולמדע של היהודים" ( Verein für Kultur und Wissenschaft der Juden  ) ביזמת כמה סטודנטים יהודים, ובהם אדוארד גאנז, ליאופולד צונץ ומשה מוזר.  יזמה זו התעוררה בעקבות "פרעות הפ-הפ", שזעזעו עמוקות את המשכילים היהודיים הצעירים הכמהים להשתלבות בתרבות הגרמנית והאירופית. הרעיון שהנחה את המייסדים היה, שבאמצעות גישה מדעית אל היהדות ניתן יהיה […]

1822

 1848-1814, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1822
דצמ 312014
 

בעקבות פנייתו של המשפטן היהודי אדוארד גאנז אל המלך, לאשר את מינויו כמרצה באוניברסיטת ברלין, הוציא המלך צו המבטל את הסעיפים בחוק משנת 1812, המתירים ליהודים לשמש במשרות אקדמיות. הנימוק הפשוט והגלוי היה שיהודי המאמין בדת ישראל אינו יכול לשמש בתפקיד אקדמי. בברלין נוסדה "החברה להפצת הנצרות בעם ישראל", שעלתה על גל ההמרה המתפשטת בקרב […]

1823

 1848-1814, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1823
דצמ 312014
 

מטעם המלך, פרידריך וילהלם השלישי,  נתפרסם צו האוסר על הכנסת תיקונים וחידושים בעבודת אלוהים בבית-הכנסת היהודי, בכלל זה השמעת דרשות בלשון הגרמנית: יש לשמור על צורת הפולחן הישנה ואין להכניס בה שינויים. התערבות זו של הממשלה היתה מסימני הזמן, מאז פקעה האוטונומיוּת של הקהילה היהודית. אך התייצבותה של הממשלה לצד החוגים האורתודוכסיים והשמרנים בודאי הפתיעה […]

1828

 1848-1814, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1828
דצמ 312014
 

הלאנדטאג של וירטמברג, בה ישבו כ-11,000 יהודים, אישר הצעת חוק "מתקן", המעניק הקלות בחופש התנועה וחופש המסחר לאותם יהודים שאינם עוסקים בסחר בהמות, בסרסרות ובהלוואה בריבית.

1830

 1848-1814, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1830
דצמ 312014
 

בהשפעת הזעזוע שחוללה מהפכת יולי בצרפת, ניכרה התעוררות מחודשת של הכוחות הליברליים בגרמניה, שהעלו שוב על נס את התביעה להרחבת החירויות האזרחיות, ובכלל זה הקריאה לתיקון האפליה הנוהגת כלפי היהודים. בד בבד התחדש הפולמוס סביב שאלת היהודים. התיאולוג הנוצרי פאולוס מהיידלברג, שכבר ב-1817, בספרו "דעותיהם של חכמי ישראל וחכמי הנוצרים בדבר תיקונם של בני דת […]

1831

 1848-1814, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1831
דצמ 312014
 

הקהילות היהודיות בפיורדה, וירצבורג ואנסבך הפנו עצומה אל הלאנדטאג (הפרלמנט) של בוואריה במחאה על שלילת זכויות האזרח ואף זכויות האדם של יהודי בוואריה: "כל אדם באשר הוא אדם זכאי למולדת משלו, לפיתוח כוחותיו הרוחניים והחומריים, לרכוש, למגורים, לחיי משפחה. – – – אך כאן אין לבנינו לא מולדת, לא קניין, לא מלאכה; נגזר עליהם שלא […]

1833

 1848-1814, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1833
דצמ 312014
 

ממשלת פרוסיה נסוגה מכוונתה להסתלק מחוק 1812 בשאלת היהודים והסתפקה ביישום התכנית הרגרסיבית רק על יהודי דוכסות פוזנה, שסופחה מפולין ובה חיו כשמונים אלף יהודים. הלאנדטאג של קורהסן, בה ישבו כעשרים אלף יהודים, אישר ב-1832 הצעת חוק המעניקה שיווי זכויות מלא ליהודי הממלכה (להוציא אלה העוסקים בהלוואה בריבית וברוכלות). הממשלה אישרה חוק זה באוקטובר 1833. […]