על פי החלטות קונגרס וינה, 1815, הוקמה ממלכת פולין במקומה של דוכסות וארשה; זו הוכפפה לשליטתה של הקיסרות הרוסית, וכונתה "פולין הקונגרסאית". בשטח זה חיו בין 300,000 ל-400,000 יהודים. במפקד של 1851 כבר עלה מספר היהודים על חצי מיליון, שהם למעלה מ-11% מתושבי הממלכה. בערים ובעיירות היה שיעור היהודים למעלה מ-40%, ואילו בחבליה המזרחיים של הממלכה היוו היהודים רוב באוכלוסיית העיירות (רק 20% מאוכלוסי פולין חיו בערים ובעיירות). בווארשה הבירה היה מספר היהודים כמעט רבע מכלל התושבים (כ-30,000 מתוך כ-130,000). בכפרים, שבהם פחת מספר היהודים, בלטה עם זאת העובדה, שעיסוקם העיקרי הוא מכירת יי"ש ופונדקאות. בתקופה זו הידרדר מצבם של האיכרים, שנאנקו מצד אחד תחת עול המשטר הפיאודלי הנוהג עדיין בפולין ומצד שני הפכו קורבנותיהם העיקריים של ההתחלות הפרועות של המשטר הקפיטליסטי בארץ זו המשוועת לפיתוח ולמודרניזציה. על רקע זה הוכפלה ושולשה צריכת היי"ש ותופעת השיכרות הנלווית אליה. היהודי זוהה כמקור העיקרי להפצת הרעה הזאת; אף כי לא ניתן היה להכחיש את התפקיד המכריע שמילאו בעלי האחוזות בהתפתחות זו.
דצמ 312014