קונגרס וינה (1815) עיצב את הסדר החדש באירופה שלאחר מלחמות נפוליאון. על פי סדר זה סופחה דוכסות וארשה לשטחה של הקיסרות הרוסית ועמה מאות אלפי יהודים. מספרי היהודים בממלכה נאמדו בכ-2,000,000 נפש.
אלכסנדר הראשון יזם הקמת "מיניסטריון לדת ולהשכלה", בראשות השר אלכסנדר גוליצין, והפקיד בידיו את הטיפול בענייני היהודים. לצורך זה הוקמה גם מועצה מורכבת מנציגים נבחרים של הקהילות היהודיות, סך הכל עשרים ושנים נציגים של אחד-עשר הפלכים שבהם יושבים היהודים. לשכה של "משלחת היהודים" הוקמה בפטרבורג, בראשות העסקן זונדל זוננברג, כדי לתווך בין הקהילות היהודיות לבין […]
נובמבר. בוועידת אאכן של שרי החוץ של חמש המעצמות – רוסיה, אוסטריה, פרוסיה, אנגליה וצרפת – יזם הצאר דיון על בסיס תזכיר שהוגש לו מטעם נציג "אגודת התנ"ך" בלונדון, לואיס ויי (Louis Way ), ובו קריאה למתן שיווי זכויות ליהודים בכל מדינות אירופה, כשלב הכרחי בדרך התנצרותם של היהודים. נציגי המעצמות הביעו אהדה לרעיונות הגלומים […]
הממשלה הוציאה תקנות לבלימת תנועת התייהדות (סובוטניקים – "שומרי שבת"), שהתפשטה בקרב האיכרים במחוזות וורונז', סרטוב וטולה. מדיניות הדיכוי כלפי האיכרים המתייהדים הגיעה לשיאה בימי יורשו של הצאר אלכסנדר הראשון: אלפי מתייהדים גורשו לסיביר; כפרים שממו. גם הקו כלפי יהודים הוקשח. עוד ב-1820 יצאה הוראה האוסרת על העסקת משרתים נוצריים בבתי יהודים. 11 באפריל. נתפרסמה […]
דצמבר. עם מות הצאר אלכסנדר הראשון ועליית ניקולאי הראשון לשלטון, פרץ מרד הדקבריסטים – תנועת מחתרת מהפכנית שצמחה מקרב קציני הצבא והאצולה וביקשה להגשים משטר ליברלי ברוסיה, בהשראת רעיונות המהפכה הצרפתית. מיגור המשטר הצארי, הנהגת משטר חוקתי ושחרור האיכרים הצמיתים – אלה היו מטרותיה העיקריים של תנועת הדקבריסטים. המרד דוכא בקלות יחסית, בשל העדר תמיכה […]
שאלת היהודים היתה בין הנושאים הראשונים שהעסיקו את הצאר ניקולאי הראשון (1855-1825), לאחר דיכוי מרד הדקבריסטים. מנוי וגמור היה עם הצאר – אולי בהשראת הרעיונות הדקבריסטיים – לפעול לרוסיפיקציה מלאה של היהודים, והתכנית שהגה היתה – הטלת שירות חובה בצבא על היהודים. אמנם תכנית זו השתלבה במגמה הכללית להרחיב את חובת הגיוס לצבא על מעמדות […]
בווילנה יצא לאור ספרו של יצחק בר לוינסון (ריבּ"ל), "תעודה בישראל", בו יצא נגד החינוך היהודי ב"חדר", נגד הלימוד בשפה האידית, בעד החייאת השפה העברית כשפת העם היהודי, הן על בסיס דתי והן על בסיס לאומי, בעד לימוד שפות המדינה – רוסית וגרמנית – והשימוש בהן, נגד פרנסות האוויר היהודיים ובעד חזרה לעבודת כפיים ועבודת […]
הצאר פקד על גירוש היהודים משתי ערי הנמל, ניקולאייב וסבסטופול, על שפת הים השחור, "מטעמי ביטחון הממלכה". הצאר פקד גם על דילול מספרי היהודים בשני הפלכים הבאלטיים – קורלנד ולפלנד. ב-1837 הוכרזה גם יאלטה, בחצי האי קרים, "מחוץ לתחום" לישיבת יהודים. בעקבות גירוש היהודים מקיוב, הוטלו במשך השנים הגבלות מגורים על היהודים ברוב ערי הפלך; […]
נתפרסם החוק החדש על היהודים. זה התבסס על החקיקה משנת 1804, בצירוף כל התקנות והאיסורים שנתווספו מאז. אמנם היזמה לגירוש היהודים מן הכפרים הוצאה מן החוק. לעומת זאת נדחתה ההצעה להרחיב את תחום המושב ולהתיר פעילות סוחרים יהודים מן המדרגה הראשונה (חברים בגילדות) בפנים רוסיה. לאמתו של דבר תחום המושב הצטמצם בעקבות פינוי היהודים מן […]
יצאה הוראה להפעיל צנזורה קפדנית על כל ספרי הקודש שיצאו לאור בבתי-דפוס שמחוץ לממלכה ולא עברו צנזורה ממשלתית, בייחוד ספרות חסידית וספרות קבלה. כל הספרים החשודים שלא נדפסו בבתי-הדפוס שבפיקוח הממשלה הועברו ביקורת, בכלל זה ספרים שנדפסו במאות ה-16 עד ה-18. ביקורת זו נעשתה על ידי "רבנים נאמנים". ספרים שנפסלו הועברו לשרפה. הממשלה סגרה את […]