מבוא

 1848-1814, אמריקה, ארצות הברית  סגור לתגובות על מבוא
דצמ 312014
 

בשנים 1848-1815, שנות הריאקציה באירופה, ניכרה תנועת הגירה גוברת והולכת של יהודים ממרכז אירופה, בעיקר התחום הדובר גרמנית, לאמריקה. מספרי היהודים גדלו מישוב צנוע של כ-3,000 נפש (על פי הערכתו של מרדכי עמנואל נח) בשנת 1818 הגיע הישוב היהודי ב-1848 לכ-50,000 נפש.

ארצות-הברית היתה המקום היחיד עלי אדמות בו נהנו היהודים משיווי זכויות אזרחי מוחלט. רק במדינה אחת, מרילנד, עדיין היו היהודים מנועים מלשמש במשרות ציבוריות, כיוון שהיו חייבים בהצהרת אמונים לנצרות. בוויכוח הממושך שהתנהל בסוגיה זו בבית-הנבחרים של מרילנד, הכריז הציר בראקנרידג': "אין כיהודים מסורים לאמריקה, כי היא הארץ היחידה בעולם שהם יכולים לראות בה את ארצם". רק ב-1826 הוסרה סוף-סוף אפליה חוקית אחרונה זו. צירופן של מדינות חדשות לברית האמריקנית האריכה את משך האפליה כלפי היהודים, כיוון שבכמה מן המדינות החדשות עדיין נחסמה הדרך בפני היהודים לשמש במשרות ציבוריות (ניו-ג'רסי, צפון-קרוליינה, ניו-האמפשייר, קונטיקוט, רוד איילנד).

יהודים, בני המעמד הגבוה, השתלבו בכל תחומי החיים הציבוריים במדינות הברית, בעסקים, בעיתונות, באמנות, ובפוליטיקה. ב-1813 מונה מרדכי עמנואל נח לקונסול ארצות-הברית בתוניס, מטעמו של הנשיא מדיסון. מינוי זה הסתיים בשערוריה, כיוון שלאחר שנתיים פוטר מכהונתו באמתלת שוא, בעוד שהסיבה האמיתית – כפי שהודה הממשל בסופו של דבר – היתה שייכותו הדתית של הקונסול, שלטענת הממשל הקשתה על מילוי תפקידו בארץ מוסלמית.

מספר הקהילות היהודיות המאורגנות לא עלה על חמש – צ'רלסטון, ניו-יורק, סאוונה, פילדלפיה, ריצ'מונד. הקהילה היהודית הוותיקה של ניופורט כבר חדלה מהתקיים. מחוץ לקהילות אלה חיו יהודים בפיזור, בעיקר במדינות קרוליינה הדרומית ופנסילבניה. ואילו ב-1840 כבר הגיע מספר הקהילות המאורגנות בערים הגדולות לעשרים – נוספו קהילות כמו באלטימור, סינסינטי, נורפולק, קולומביה, ניו-אורליאנס, לואיוויל, סנט-לואיס, אולבני, סיראקוז, קליבלנד. בשנות ה-40' נוסדו הקהילות היהודיות בשיקגו ובבוסטון, בופאלו ורוצ'סטר.

חלק ניכר מן המהגרים היהודים עסקו ברוכלות. פיזור האוכלוסיה האמריקנית וההתפשטות מערבה, בד בבד עם התחלות המהפכה התעשייתית באזורי המזרח, העניקו כר נרחב לפעילות המסחר הזעיר של המהגרים היהודים, שכיתתו רגליהם על פני מרחבים עצומים ושימשו סוכנים חרוצים של מוצרי התעשייה הקלה באמריקה, בעיקר מוצרי בדים וגלנטריה. אלה היו התחלותיהם גם של כמה מגדולי הסוחרים ואנשי העסקים היהודים באמריקה במחצית השנייה של המאה.

1817

 1848-1814, אמריקה, ארצות הברית  סגור לתגובות על 1817
דצמ 312014
 

בפנסילבניה הועמדו למשפט יהודים שעסקו במסחר ביום השבת הנוצרי (יום א'), בניגוד לחוק. תביעות כאלה חזרו על עצמן ב-1833 וב-1845, בקרולינה הצפונית. בפולמוס שהתפתח סביב המשפטים האלה נחלקו הדעות בקרב היהודים עצמם. היו שגינו את המשפט כהפרת חופש הדת. והיו שטענו כי בגדר סמכותה הריבונית של המדינה הוא לקבוע את יום המנוחה הממלכתי.

1823

 1848-1814, אמריקה, ארצות הברית  סגור לתגובות על 1823
דצמ 312014
 

יצא לאור כתב-העת היהודי הראשון באמריקה, ירחון בשם "היהודי" (The Jew ), כתוב בשפה האנגלית. המניע העיקרי מאחורי הוצאת הירחון היה המאבק במיסיון הנוצרי, שהגביר את פעילותו בתחילת שנות ה-20'. הירחון התמיד בהופעתו עד 1825.

1825

 1848-1814, אמריקה, ארצות הברית  סגור לתגובות על 1825
דצמ 312014
 

ספטמבר. בעיתונות התפרסם קול קורא מטעמו של מרדכי עמנואל נח (1851-1785), עיתונאי, מחזאי ופוליטיקאי, ששימש כקונסול ארצות-הברית בטוניס (1813) ואחר כך מפקח על הנמל בניו-יורק. מרדכי נוח קרא ליהודי העולם להתקבץ ולהתיישב באי גראנד איילנד, ליד העיר בופאלו (בקרבת הניאגרה), אותו רכש כדי שישמש בסיס למדינה יהודית בחסות הקונסטיטוציה והחוקים של ארצות-הברית. מרדכי נח נקט לשון מנהיגותית: […]

1837

 1848-1814, אמריקה, ארצות הברית  סגור לתגובות על 1837
דצמ 312014
 

קבוצת צעירים, חברי קהילת "אנשי חסד" בניו-יורק, יזמו הקמת מושבה יהודית חקלאית במדינת ניו-יורק, בשם "שלום". הדחף העיקרי מאחורי יזמה זו היה הרצון להבטיח את המשך הקיום היהודי באמריקה, שתנאי החיים בה מעודדים את פיזורם של היהודים והתערותם בסביבה האמריקנית. המושבה שלום החזיקה מעמד שנים אחדות ונעזבה.

1843

 1848-1814, אמריקה, ארצות הברית  סגור לתגובות על 1843
דצמ 312014
 

בניו-יורק נוסד מסדר "בני-ברית", לאחר שיהודים נתקלו בסירוב מצד לשכות הבונים החופשיים בעיר לקבל יהודים לשורותיהם. "בני-ברית" נבנה במתכונת לשכות הבונים החופשיים והיו לו לשכות גם בבאלטימור, פילדלפיה וסינסינטי. נושאי התפקידים בלשכות נשאו תארים בעברית – "שר", "מזכיר", "גראנד זקנים". במידה ידועה סיפקו ארגון "בני-ברית" וארגונים דומים אחרים, שקמו בסוף שנות ה-40' ("אגודות אחים"), מסגרת […]