על רקע התמורות שהתחוללו במרחב העותמני בלט מצבם הקשה של יהודי איראן, שבה היתה השפעתם של כהני הדת השיעים חזקה. פה לא הצליח השלטון המרכזי לחולל רפורמות בדומה לאלה שהתפתחו במסגרת מדיניות התנזימאת. תקופת שלטונו של מוחמד שאח (1848-1835) היתה מן האפלות והקשות בתולדות יהודי פרס. יהודי המרחב הפרסי פיללו לכניסת המעצמות ולהשתלטותן על האזור, בעיקר תלו תקוותיהם באנגלים, שנטו להתפשט לכאן מכיוון הודו.
ביום ה"עשורא" – יום מותו של חוסיין בן עלי, שאותו מציינים השיעים בטקסים נלהבים ובהתרגשות המונית עצומה – פנתה אשה יהודיה אל רופא-אליל פרסי שירפא אותה מן הצרעת שדבקה בידה. זה הציע לה לטבול את ידה בדם של כלב. האשה ביקשה מנער פרסי שיהרוג עבורה כלב. לאחר מעשה פרץ ביניהם ריב על גובה שכרו. הנער […]
בעיר סלמאס (שאהפור) הופצה שמועה כי היהודים רצחו ילד כדי לשתות את דמו. בנו של השאח, ששימש כמושל המחוז, בתגובה הוציא להורג את נשיא הקהילה וחמישה מחכמיה. רק בהתערבות יהודי מומר, בשם יקותיאל, הסכים המושל להמיר גזר-דין מוות על כל יהודי העיר בקנס כספי עצום. באפגניסטאן הסונית לא סבלו היהודים רדיפות והיא הפכה ארץ מקלט […]