Permalink  1848-1814, אסיה, עיראק וכורדיסטן  סגור לתגובות על
דצמ 312014
 

עיראק יודעת התפתחות כלכלית מואצת כתוצאה מהפיכתה לתחנה מרכזית בדרך הסחר היבשתי מאירופה להודו. התורכים שבו והשתלטו על עיראק ב-1831, והיהודים, תודות לרפורמות התנזימאת (1839) של הממשל העותמני, נהנו מחופש פעולה כלכלי וחלקם הצליחו להשתלב בסחר העיראקי המתפתח ולמלא בו תפקידי מפתח. גם עסקי החלפנות, שבהם עסקו יהודים מימים, פרחו והפכו לעסקי בנקאות משגשגים, עד שדומה היה כי הם שולטים בשוק הכספים העיראקי. סוחרים ואנשי כספים יהודים מעיראק פרשו את עסקיהם על כל ארצות המזרח הרחוק ועל ארצות אירופה ובראש וראשונה אנגליה, ושם היו שקבעו את מקום מושבם והתערו בסביבתם החדשה. בולטת שבהם היתה משפחת ששון, שכונתה "משפחת רוטשילד של המזרח".

הקהילות היהודיות בכורדיסטאן – ככלל האוכלוסיה בחבליה הצפוניים של הארץ – לא נטלו חלק בתמורות הכלכליות שידעה הקהילה היהודית בעיראק. היהודים באזורים הרריים אלה המשיכו לחיות כמיעוט דתי הנתון לחסדם של ראשי השבטים הכורדיים, כאשר עיסוקם העיקרי הוא החקלאות.