כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה

ל"חכם באשי", הרב הראשי היהודי בקושטא, הוענקו סמכויות ייצוג הקהילה היהודית בפני השלטון, בדומה לאלה שניתנו לראש הכנסיה היוונית. מדיניות השער העליון במחצית השניה של המאה ה-19 התנהלה בהתאם לעקרון, כי יש להשוות את זכויות היהודים בממלכה לאלה של הקהילות הלא-מוסלמיות האחרות (קרי: הנוצריות), שמעמדן השתפר בהרבה כתוצאה מלחצן של מעצמות אירופה והשפעתן הגוברת בקושטא. […]

מספר היהודים בארץ כ-10,000; מחציתם בירושלים; רובם בני העדה הספרדית. בצפת מתגוררים כ-2,000 יהודים, בטבריה כ-1,500, בחברון כ-400, ביפו כ-400 (מהן רק שלוש משפחות אשכנזיות), בחיפה כ-100.

יוצאי פולין בקרב העדה האשכנזית (הפרושית) בירושלים פרשו מן הכוללות (הארגון הכללי של החלוקה בקרב הישוב הישן) האשכנזית והקימו כולל נפרד בשם "כולל וארשה", שריכז את חלוקת הכספים שנאספו בקרב הקהילות היהודיות בפולין. בכך יוצאי פולין הלכו בעקבות יוצאי גרמניה והולנד, שהיו ראשונים שפרשו מן הכוללות האשכנזית והקימו ב-1837 את כולל הו"ד (הולאנד ודייטשלאנד). בזה […]

ממשלת אוסטריה ייסדה שירות דואר בין יפו לירושלים, אחת לשבועיים. אניות של חברת לויד האוסטרית, ששטו בקו טריאסט-אלכסנדריה-יפו-ביירות, הביאו את הדואר לארץ. הצרפתים החרו החזיקו אחר האוסטרים ופתחו מיד דואר צרפתי. הרוסים הקימו משרד דואר רוסי ביפו ב-1856. הגרמנים פתחו משרד דואר ביפו ב-1898, לקראת ביקורו של הקיסר וילהלם השני בארץ. בסוף המאה כבר נשלח […]

האשכנזים רכשו מגרש בהר הזיתים ופתחו בית-עלמין נפרד לעדה האשכנזית. העדה הספרדית איבדה מקור הכנסה חשוב. מונטיפיורי מבקר בארץ בפעם הרביעית. בביקורו זה רכש מונטיפיורי חלקת אדמה מחוץ לחומות, בכוונה להקים שם בית-חולים, אך לאחר זמן שוכנע להקים במקום זה שכונת מגורים לנזקקים ("משכנות שאננים"). כן רכש פרדס מצפון ליפו (שכונת מונטיפיורי בתל-אביב דהיום) ובו […]