מספר היהודים בארץ כ-10,000; מחציתם בירושלים; רובם בני העדה הספרדית. בצפת מתגוררים כ-2,000 יהודים, בטבריה כ-1,500, בחברון כ-400, ביפו כ-400 (מהן רק שלוש משפחות אשכנזיות), בחיפה כ-100.
ינו 012015
ינו 012015
משה מונטיפיורי מבקר בארץ בפעם השלישית. בפגישותיו עם ראשי הכוללים בירושלים הובהר לו, כי בעוד שקיימת התנגדות מוחלטת להקמת מוסדות חינוך חדשים, ברוח ההשכלה, יקדמו בשמחה פתיחת בתי-מלאכה בירושלים להקלת המצוקה הכלכלית. שלושה צעירים ירושלמיים – משה סלומון, ניסן ב"ק ויצחק רוזנטל – נשלחו לאנגליה, ללמוד מלאכת האריגה. ב-1854 הוקם בירושלים, ביזמת מונטיפיורי, בית-חרושת לאריגה, […]
ינו 012015
יוצאי פולין בקרב העדה האשכנזית (הפרושית) בירושלים פרשו מן הכוללות (הארגון הכללי של החלוקה בקרב הישוב הישן) האשכנזית והקימו כולל נפרד בשם "כולל וארשה", שריכז את חלוקת הכספים שנאספו בקרב הקהילות היהודיות בפולין. בכך יוצאי פולין הלכו בעקבות יוצאי גרמניה והולנד, שהיו ראשונים שפרשו מן הכוללות האשכנזית והקימו ב-1837 את כולל הו"ד (הולאנד ודייטשלאנד). בזה […]
ינו 012015
מרדכי שניצר, חרש-אבן מירושלים, הציג מעבודותיו בתערוכה העולמית הראשונה בלונדון.
ינו 012015
ממשלת אוסטריה ייסדה שירות דואר בין יפו לירושלים, אחת לשבועיים. אניות של חברת לויד האוסטרית, ששטו בקו טריאסט-אלכסנדריה-יפו-ביירות, הביאו את הדואר לארץ. הצרפתים החרו החזיקו אחר האוסטרים ופתחו מיד דואר צרפתי. הרוסים הקימו משרד דואר רוסי ביפו ב-1856. הגרמנים פתחו משרד דואר ביפו ב-1898, לקראת ביקורו של הקיסר וילהלם השני בארץ. בסוף המאה כבר נשלח […]
ינו 012015
הפקו"א ("הפקידים והאמרכלים", המוסד המרכזי שהוקם באמסטרדם, ב-1809, לאיסוף וחלוקה של כספי תרומות למען היישוב היהודי בערי הקודש בארץ-ישראל) פרסם לראשונה דין-וחשבון מפורט על הכנסותיו והוצאותיו השנתיות. בכך נפרצה חומת החשאיות שעטפה את פעולותיו הכספיות של המוסד מאז הקמתו. בשנות ה-40' גברה הביקורת הציבורית על פעילות המוסד ומדיניותו השרירותית בארץ-ישראל, מצד חוגים אורתודוכסיים ומשכילים גם יחד. הפקו"א, […]
ינו 012015
האשכנזים רכשו מגרש בהר הזיתים ופתחו בית-עלמין נפרד לעדה האשכנזית. העדה הספרדית איבדה מקור הכנסה חשוב. מונטיפיורי מבקר בארץ בפעם הרביעית. בביקורו זה רכש מונטיפיורי חלקת אדמה מחוץ לחומות, בכוונה להקים שם בית-חולים, אך לאחר זמן שוכנע להקים במקום זה שכונת מגורים לנזקקים ("משכנות שאננים"). כן רכש פרדס מצפון ליפו (שכונת מונטיפיורי בתל-אביב דהיום) ובו […]
ינו 012015
אלברט כהן, שליח בית רוטשילד בירושלים, יזם הוצאה לאור חד-פעמית של כתב-עת עברי, "מנחה חדשה", ראשון מסוגו בירושלים. לודוויג אוגוסט פראנקל, מזכיר קהילת וינה, הגיע לירושלים בשליחות עליזה הרץ לבית למל, כדי לייסד כאן מוסד לימודים מודרני. הצעתו לייסד מעון לילדים ברוח ההשכלה נתקלה בהתנגדות עזה של ראשי הפרושים, בהנהגת ישעיהו ברדקי. אף על פי […]
ינו 012015
מונטיפיורי מבקר בארץ בפעם החמישית. נלווה אליו מהנדס אנגלי, שהכין הצעה לתוואי מסילת-ברזל בין יפו לירושלים. הפרושים הקימו בית-חולים משלהם, "ביקור חולים" (12 מיטות). ב-1867 עבר בית-החולים למבנה גדול יותר, אך משך עשרים שנותיו הראשונות התנהל בקושי וברמה ירודה. ב-1878 מתו בו תוך זמן קצר ארבעים חולים. רק משהועבר ניהולו לידי רופאים לא יהודיים השתפר […]
ינו 012015
יוצאי הונגריה הקימו כולל משלהם, בשם "כולל שומרי החומות בעד בני עסטרייך, אונגארן, מעהרען ובעהמען" (שנקרא בקיצור "כולל אונגארן"). הם הנהיגו שיטת חלוקה פרוגרסיבית, שעל פיה נקבע שיעור הקיצבה על פי קריטריונים כמו גיל הנתמך, מצבו הכלכלי, וכן רמת הלימוד שלו. כולל אונגארן נהנה מהכנסות גבוהות יחסית לכוללים האחרים ובלט בארגונו המסודר.