הקיסר נפוליאון השלישי ביקר באלג'יריה ועם שובו לפריס פירסם צו המתיר לכל ילידי אלג'יריה – מוסלמים או יהודים – להגיש בקשה ולקבל אזרחות צרפתית, על בסיס אישי, תוך ויתור על מעמדו המשפטי הקודם, הקהילתי או הדתי. רק יהודים מעטים נענו ליזמה הקיסרית. יהדות אלג'יר המסורתית חששה מן האמנציפציה ומאובדן מסגרתה וצביונה הדתיים.
מרס שר המשפטים הצרפתי, אמיל אוליבייה (Emile Olivier) , יזם הצעת חוק המעניקה אזרחות צרפתית לכל יהודי אלג'יריה. אך קודם שאושר החוק פרצה מלחמת פרוסיה-צרפת, שבעקבותיה התמוטט משטר נפוליאון השלישי. אוקטובר 24 באוקטובר. אדולף כרמיה, שהתמנה כשר המשפטים בממשלה הזמנית, שקמה לאחר התבוסה, ניצל את מצב החירום, שבו הוענקו לממשלה סמכויות ממשל ללא פיקוח פרלמנטרי, והוציא […]
פברואר – בעקבות תזכיר שהגיש משה מונטיפיורי לסולטן המרוקני, מולאי מוחמד (1873-1859), פרסם הסולטן צו מלכותי (ט'היר) ובו הוא קובע כי יש לנהוג כלפי היהודים כשווים לזולתם. מונטיפיורי הסב את תשומת לבו של הסולטן לרפורמות שהונהגו באימפריה העותמנית לגבי מעמדן של העדות הלא-מוסלמיות. אך מבחינה מעשית לא שינה הצו החדש הרבה במעמדם ומצבם של היהודים. […]
יהודי בשם באטו ספז (Batto Sfez) הוצא להורג, באשמת חילול קודשי האיסלם, למרות הבטחת הביי לממשלת צרפת כי יחון את חייו. בתגובה, שיגר נפוליאון השלישי שייטת קרב מול נמל לה גולט (La Goulette). תחת איום זה פרסם הביי מוחמד (1859-1855) הכרזה המבטיחה זכויות שוות לכל הדתות בארצו וביטול כל האפליות הנהוגות כלפי היהודים.
הביי מוחמד אל-צדיק ביקש להנהיג רפורמה חוקתית בארצו, אך נתקל בהתנגדות עממית עזה, בעיקר מצד שבטי הדרום. שר הכספים היהודי, הקאיד נסים שמאמה, שגייס הלוואות אירופיות כבדות למימון השקעות פיתוח במדינה, אולץ לעזוב את משרתו ולצאת את הארץ, לאחר שהואשם באי-סדרים ובמעילה באוצר הביי. בהתקוממויות של השבטים היו היהודים מטרה להתקפות, ורק איום של התערבות […]
מעורבות המעצמות בהבטחת שלומם של היהודים גוברת עם השנים. בלחץ המעצמות פעל הביי למאסרו של מוסלמי ממשפחת השריפים – צאצאי הנביא מוחמד – שנאשם ברצח יהודי ואף להוצאתו להורג.
אליאנס ייסד בטוניס את בית-הספר הראשון שלו. בלחצה של אליאנס ביטלו השלטונות את עונש המלקות הנהוג כלפי יהודים שהואשמו בדין. מספר היהודים בטוניס הוערך בכ-25,000 נפש.
הגירה יהודית לדרום-אפריקה, במספרים צנועים, התחילה רק לאחר שהונהג עקרון הסובלנות הדתית על ידי הרפובליקה הבטאווית (הולנד שבשליטת הצרפתית) ב-1803. בשנות ה-60' נמנו כמה מאות משפחות יהודים בארץ הכף (Cape). הגידול הממשי במספרי היהודים בדרום-אפריקה מתחיל לאחר גילוי שדות היהלומים בקימברלי ב-1869 ופיתוח מכרות הזהב בשנות ה-80'.
החוקה של הרפובליקה הבורית טרנסואל קבעה כי רק נוצרים פרוטסטנטים יוכלו לשמש כחברי פרלמנט (Volksraad) או במשרות ציבוריות רמות. כמו כן מכירה המדינה רק במערכת החינוך הפרוטסטנטית. תקנות אלה שונו רק עם כיבוש טרנסואל בידי הבריטים ב-1902. על פי הערכה הגיע מספר היהודים בדרום-אפריקה בשנת 1880 לכ-4,000 נפש.
גילוי שדות היהלומים בקימברלי שינה לחלוטין את כלכלת דרום-אפריקה ויצר כר חדש לפעילות של יזמים נועזים, בהם בלטו כמה יהודיים בצד יזמים בריטיים. הקריירה המדהימה של בארני ברנאטו (Barney Barnato, 1852-1897), שנולד בלונדון כאייזאקס בארנט (Isaacs Barnett), מדגימה עניין זה: הוא יצא לקימברלי ב-1873 בשיא בהלת היהלומים. הוא רכש ביחד עם אחיו זכויות על כריית […]