מבוא

 1895-1878  סגור לתגובות על מבוא
אוק 252014
 

קונגרס ברלין 1878 קבע תקדים הרה משמעות, בהטילו על המדינות החדשות שזכו בעצמאות, בסיוען ובחסותן של מעצמות המערב, חובת מתן אזרחות שווה לכל התושבים – בכלל זה היהודים. שאלת זכאותם של היהודים לשיווי זכויות אזרחי שוב לא הועמדה בסימן שאלה עקרוני. רק מעצמה גדולה אחת, רוסיה הצארית, הסתייגה מן העיקרון החדש בטענה כי היהודים תחת שלטונה מהווים מיעוט ניכר ונבדל לגמרי כל כך בדפוסי חייו והתנהגותו ואינם יכולים להשתלב בחברה הרוסית בדומה ליהודים שהתאזרחו בארצות המערב. אי-יכולתה של רוסיה להתמודד עם השאלה היהודית נבעה במישרין מאי-יכולתה לאמץ את עקרונות זכויות האזרח בכלל. התפרצות הפוגרומים בחבלי דרום-מערב רוסיה היו בבחינת עדות לאובדן השליטה ואובדן העצות שאפיינו את החברה הרוסית ואת המשטר הצארי השוקע ברבע האחרון של המאה ה-19. מנקודת הראות היהודית היה זה אירוע מכונן, כיוון שהוא חולל זעזוע כבד בדעת הקהל היהודית שם והאיץ שני תהליכים מהפכניים – ההגירה היהודית הגדולה מרוסיה והתעוררות הלאומיות היהודית, בדמות תנועת חיבת-ציון. שני התהליכים האלה קשורים באופן הדוק בתהליך מואץ מקיף ועמוק יותר: מודרניזציה של החיים היהודיים. תהליך זה היה כרוך כמובן במאבק פנימי ארוך וקשה – בין ישן וחדש, בין משמרים לבין מחדשים. התמורות החשובות מתרחשות בשלוש זירות עיקריות – הזירה הרוסית, הזירה האמריקנית והזירה הארצישראלית.

הפוגרומים ברוסיה ותנועת היציאה משם עומדים במרכז ההתעניינות היהודית בכל רחבי העולם. ברוסיה מצוי הריכוז היהודי הגדול בעולם וההתרחשויות שם עשויות להשפיע במידה מכרעת על מצב היהודים בכל מקום בעולם. התוצאה המובהקת ביותר של ההגירה היהודית מרוסיה היא התהוות המרכז היהודי הגדול החדש בארצות-הברית. חופש הפעולה הכלכלי, בצד החירות האזרחית, כבר הצמיחו בארצות-הברית שכבה בורגנית עשירה של יהודים, שפיתחה וטיפחה את מוסדותיה הקהילתיים ברוח הרפורמה. המפגש בינה לבין גלי ההגירה הגדולים ממזרח-אירופה חולל דינמיקה פנימית שכיוונה ותוצאותיה עדיין לא נתבהרו בפתח המאה העשרים. רוב היהודים שזה מקרוב באו היו עסוקים במאבק אישי יומיומי להישרדות ולשיפור מצבם הכלכלי ב"ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות". בלטו לעין בחריגותם הניסיונות המרובים להתיישבות חקלאית באמריקה, מצד קבוצות מאורגנות שונות. רובן ככולן נסתיימו בכישלון. המציאות האמריקנית היתה חזקה מכל רעיון וכל יזמה ששאבו השראתם מן העולם הישן, אותו עזבו המהגרים מאחוריהם. המוני המהגרים היהודים ממזרח-אירופה לא העתיקו לכאן את צורות החיים המסורתיות הישנות; הם עברו תהליך מואץ של מודרניזציה, תוך מאמץ לקיים את הזהות היהודית, על בסיס דתי מתוקן ותוך התאמה לתנאים החדשים שהציעה החברה הפתוחה של אמריקה.

תהליך דומה התרחש גם בארץ-ישראל, אם גם בקנה-מידה קטן הרבה יותר. לפחות מחצית מאלפי העולים שהגיעו לארץ, בשנות ה-80' וה-90' , הניחו כאן יסוד לישוב יהודי חדש, בעיקר בדמות מושבות יהודיות חקלאיות, שתודות לתמיכתו הכלכלית של הברון אדמונד דה רוטשילד ולתמיכתם המוסרית של ארגוני חובבי-ציון ברוסיה הצליחו להחזיק מעמד ולהתפתח למרות תנאיה הקשים של הארץ. מאבק חריף התפתח בין הישוב הישן לבין הישוב החדש; אך כבר בשלב היולי זה הסתמנה המגמה האומרת כי כל מה שנוצר ונבנה מחוץ לחומות הישוב הישן בירושלים ובערי הקודש האחרות ישא אופי שונה, מודרני.

מול תהליכי המודרניזציה המהירים שפקדו את היהודים במזרח-אירופה ובמרכז היהודי החדש שקם באמריקה, בלטה לעין התופעה המביכה של עליית האנטישמיות – כתנועה אידיאולוגית הלובשת צורה פוליטית מאורגנת – ודווקא בארצות כגרמניה וצרפת, שהיו ערש ההשכלה והאמנציפציה של היהודים באירופה. השפעתה הגוברת של ההסתה האנטישמית בקרב שכבות הבורגנות הנמוכה והפרולטריון בארצות מרכז ומערב-אירופה, השכבות שכרעו תחת עקת השינויים והתמורות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות בחברה האירופית של המחצית השנייה של המאה ה-19, היה בה כדי לרמז על מקורותיה של השנאה החדשה ליהודים ולאותת על הסכנה הגלומה בה.

רוסיה

 אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על רוסיה
אוק 252014
 

התחלות המהפכה התעשייתית ברוסיה סיפקו כר נוסף לגילויי האנטישמיות כאן, בעיקר בחבלים המערביים והדרום-מערביים. חדירתם של יזמים יהודים מן השכבה הבורגנית והמשכילה, שזכתה בהטבות ובהקלות תחת שלטונו של אלכסנדר השני, אל תחומי הפעילות הכלכלית החדשים ואל המקצועות החופשיים – רפואה ומשפטים – עוררה התנגדות והתרסה מצד גורמים שונים בבורגנות הרוסית. בעיתונות, בערים הגדולות, נתפרסמו מאמרי […]

1880

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1880
אוק 252014
 

בעיר יליסבטגראד קמה אגודה יהודית בשם "האחווה המקראית-רוחנית", בהנהגת המורה והסופר יעקב גורדין, ששמה לה למטרה לבסס את היהדות רק על עקרונות המוסר המקראיים ולא על ההלכה, לסלק את המסחר מחייהם של היהודים ולהתפרנס רק מעבודת כפיים. יזמה זו עוררה התנגדות רבה בקרב הציבור היהודי והתפרקה תוך זמן קצר. המשכה היה ביזמה אחרת, בתחילת 1882 […]

 Tagged with:

1881

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1881
אוק 252014
 

1 במרס. רצח הצאר אלכסנדר השני מסמן מפנה שלילי בתולדות רוסיה ובתולדות חמשת מיליוני היהודים החיים בתחומה. בבת אחת נבלמת מדיניות התיקונים המתונה שאפיינה את משטרו של אלכסנדר השני ובמקומה מאמץ הממשל הצארי קו ריאקציוני המכוון לבלום את מגמת ההתקדמות לליברליזציה של המשטר. בחבורה שהתנקשה בחיי הצאר היתה גם צעירה יהודיה, הסיה הלפמן. עובדה זו […]

 Tagged with:

1882

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1882
אוק 252014
 

בתגובה להצעות שעלו בועדות הבדיקה המחוזיות, לאפשר ליהודים להתיישב מחוץ לתחום המושב ולהקטין בכך את ריכוזי האוכלוסיה היהודיים שבהם גדול החיכוך עם האוכלוסיה המקומית, השיב שר הפנים איגנטייב, כי "הגבול המערבי פתוח תמיד לפני היהודים" ואיש אינו עוצר בעדם. פיזור היהודים ברחבי הממלכה רק יסבך ויחמיר את היחסים בין היהודים לבין האוכלוסיה הנוצרית. בעיתונות היהודית […]

 Tagged with:

1883

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1883
ינו 012015
 

פברואר. בצו קיסרי הוקם "הוועדה העליונה לבחינת החקיקה הקיימת ביחס ליהודים". בראש הוועדה הוצב שר המשפטים, הגרף פאלן, והשתתפו בו נציגי משרדי הממשלה השונים. מאי. לאחר תקופת רגיעה שנמשכה כשנה, פרץ פוגרום בעיר רוסטוב, על נהר הדון. כמאה דירות וחנויות של יהודים נהרסו ונבזזו. יולי. חודשיים לאחר פוגרום רוסטוב פרץ פוגרום בעיר יקטרינוסלב. הצבא התערב […]

1884

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1884
ינו 012015
 

ינואר. הסנאט הרוסי הורה להפסיק גירוש יהודים מן הכפרים, תוך ניצול לרעה של תקנות מאי 1882 לגבי ישיבת יהודים בכפרים. התקנות אמרו כי אין לגרש יהודים היושבים בכפרים, אך יש למנוע כניסת יהודים נוספים ואסרה על פעולות נוספות של רכש קרקע או שכירת דירות בכפרים מצד יהודים. השלטונות המקומיים יישמו פרשנות רחבה של התקנות ולפיה […]

1885

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1885
ינו 012015
 

זאב קלונימוס ויסוצקי (1904-1824), איל התה היהודי ממוסקבה, שהיה חבר הוועד המרכזי של חובבי-ציון, נטל על עצמו שליחות לקושטא ולארץ-ישראל, במימון עצמי, כדי לבדוק אפשרויות הפעולה הפוליטית במרכז השלטון העותמני וכדי לבדוק את מצב המושבות בארץ ולהקים שם משרד קשר, שירכז את פעולות חובבי-ציון בארץ. בשליחות זו, שנמשכה שלושה חודשים, הובהר לויסוצקי, כי אפשרויות הפעולה […]

1886

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1886
ינו 012015
 

12 בפברואר. "היום", עיתון יומי עברי ראשון, יצא לאור בס"ט פטרבורג. היוזם והעורך היה יהודה לייב קאנטור ( 1915-1849 ), שלמרות כל הספקות והלגלוגים הוכיח כי הוצאת עיתון יומי בעברית היא אפשרית. תרומתו להתפתחות השפה העברית היתה עצומה, כיוון שנקט סגנון כתיבה ענייני, שבו דיווח על האירועים הפוליטיים והציבוריים, כדוגמת העיתונים האירופיים הגדולים. בהפקת העיתון […]

1887

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1887
ינו 012015
 

16 ביוני. הוועידה השנייה של חובבי-ציון התכנסה בדרוסקניק, בהשתתפות שלושים צירים מעשרים ערים ברחבי רוסיה, רבים מהם צעירים, בשנות העשרים של חייהם. פינסקר הגיש שוב את התפטרותו מטעמי בריאות ובשל כישלון המאמצים להשיג רישיון מן הממשלה לייסוד "חברה יהודית ליישוב ארץ-ישראל". בלחץ צירי הוועידה חזר בו מהתפטרותו. צירי הוועידה דחו את תביעתו של הרב מוהילבר […]