Permalink  1895-1878, אסיה, עיראק וכורדיסטן  סגור לתגובות על
ינו 042015
 

תהליכי המודרניזציה שניכרו בכל רחבי האימפריה העותמנית בלטו בעיקר בקהילה היהודית בעיראק. צמיחתה של שכבה בורגנית יהודית רחבה יחסית העלתה את הדרישה לתיקון החינוך היהודי ולהשכלה. סביב החינוך ניטש המאבק בין היסודות השמרניים לבין היסודות המחדשים בקהילה היהודית. במוקד הוויכוח עמדה שאלת כשרותם של מוסדות החינוך המודרניים של כי"ח. בראש המתנגדים לחדירת בתי-הספר של כי"ח עמד הרב יוסף חיים, הסמכות התורנית העליונה בעולם ההלכה בעיראק ואף מחוצה לה. אך ניתן היה לראות כי המנהיגות הדתית איבדה את שליטתה המוחלטת וכי הקהילה היהודית מתפלגת בין אלה הסרים למשמעתה לבין החוגים העשירים והמשכילים המעמידים מתוכם מנהיגות מקבילה ובזכות קשריהם עם חוגי השלטון יכולים להשפיע גם על מינוי המנהיגות הרבנית המוכרת על ידי השלטונות. למוסדות החינוך של כי"ח נודע תפקיד מרכזי וחלוצי בטיפוח מנהיגות חדשה, משכילה וחילונית בנטיותיה, בקרב הדור הצעיר של המעמד הבינוני המתפתח בקרב הקהילות היהודיות בערים הגדולות בעיראק וברוב ארצות האימפריה העותמנית.