השתלטות המעצמות האירופיות – צרפת, בריטניה, איטליה – על ארצות צפון-אפריקה, במשך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שינתה בבת אחת את מצבם ואת מעמדם של היהודים בארצות אלה. ממעמד של מיעוט דתי נסבל (אהל ד'מה) ונחות, נהנו מרגע זה מחסות המעצמות האירופיות ונחשפו לאפשרויות הכלכליות והתרבותיות החדשות שבסיסן באירופה. שינוי דרמטי זה במעמדם החוקי והאזרחי של היהודים החריף את הניגוד בינם לבין האוכלוסיה המוסלמית המקומית. זו ראתה ביהודים סוכנים משתפי פעולה של הקולוניאליזם האירופי; אף כי רק שכבה דקה של הבורגנות היהודית בארצות המגרב נהנתה מן התמורות המהפכניות שחוללה הכניסה האירופית, בעוד שהחלק הגדול של היהודים, בני השכבות העממיות, לא שפר גורלם הרבה. החדירה האירופית אף החריפה את הניגודים והמתחים בתוך הקהילה היהודית, אם על רקע כלכלי ואם על רקע תרבותי-דתי – שבמרכזו הניגוד בין מסורת לבין מודרניות.
בזמן ההשתלטות הבריטית על מצרים חיו במצרים קרוב ל-10,000 יהודים – 5,000 בקהיר וכ-3,000 באלכסנדריה. הגידול הדמוגרפי של היהודים במצרים היה תוצאה של הגירה ניכרת מארצות הים התיכון, מן הבלקנים וממזרח-אירופה. מחצית מבני הקהילה היהודית היו בעלי נתינות זרה, אירופית, ונהנו מזכויות היתר שהעניק להם משטר הקפיטולציות. הממשל הבריטי, בניגוד ברור למדיניות השלטון הקולוניאלי הצרפתי […]
הוקמו בתי-דין אזרחיים (אל-מחאכם-אל-אהלייה), חילוניים במהותם. זה היה השינוי המשמעותי היחידי שהנהיגו הבריטים בחיי הקהילה היהודית במצרים.
משפחת דה-מנשה הקימה בית-חולים יהודי באלכסנדריה.
עם ההשתלטות הצרפתית על תוניסיה ב-1881 פנתה המנהיגות היהודית בצרפת אל הממשלה בבקשה להחיל את הדגם האלג'ירי על יהודי תוניס – להקים קונסיסטוריות ולהעניק ליהודים אזרחות צרפתית. הממשל הצרפתי דחה פניה זו דווקא על יסוד הניסיון האלג'יראי. שם הורעו היחסים בין היהודים לבין האוכלוסיה המקומית לאחר החקיקה שיזם כרמיה בשעתו ואשר שינתה לחלוטין את מעמדם […]
כל מוסדות החינוך הציבוריים נפתחו בפני היהודים. מרבית התלמידים היהודיים נהרו לבתי-ספר אלה, בהם קיבלו חינוך מערבי. מערכת חינוך זו הפכה במשך הזמן גורם מרכזי בתהליך החילון והמודרניזציה של יהודי תוניס.
מספר יהודי אלג'יריה נאמד ביותר מ-40,000 נפש. ב-1881 הונהגה חובת חינוך יסודי צרפתי, חילוני בצביונו. רוב ילדי היהודים עברו דרך מערכת החינוך היסודית הצרפתית, שהיתה גורם חשוב ביותר בתהליך החילון והמודרניזציה של יהדות אלג'יר. לעומת זאת, מערכת החינוך הדתית ירדה לשפל המדרגה, עד שכי"ח התגייסה להצלת החינוך הדתי והקימה תלמודי-תורה חדשים בערים הגדולות, כשבתכנית הלימודים […]
בקרב המתיישבים הצרפתיים באלג'יר הופיעו גילויים של אנטישמיות בוטה, על רקע מערכות הבחירות לפרלמנט הצרפתי. היהודים הואשמו בהטיית תוצאות הבחירות, כדי לקדם מועמדים יהודיים או פרו-יהודיים. אחד המתמודדים הצרפתיים בבחירות שהתקיימו ב-1881 יצא עם מצע אנטישמי והציג עצמו במערכת הבחירות כ"אנטי-יהודי". עיתונות וספרות אנטישמית פרחה בערי אלג'יריה, לאחר פרסום חיבורו האנטישמי של אדואר דרימון, "צרפת היהודית" […]
פרנאן גריגואר (Fernand Grégoire) ייסד את "הליגה הסוציאליסטית האנטי-יהודית". התנועה הסוציאליסטית באלג'יריה הכילה יסודות אנטישמיים ברורים, בניגוד גמור לתנועה הסוציאליסטית בצרפת גופא. תופעה זו בלטה לעין כאשר פרץ פולמוס דרייפוס, והתברר כי באלג'יר הסוציאליסטים משתפים פעולה עם החזית האנטישמית הרחבה, שבה מתערבבים חוגי ימין, שמאל, קלריקלים ורדיקלים.
מאות שמות יהודים נופו מרשימות הבוחרים בערים הגדולות, בתואנה כי הם השיגו במרמה את האזרחות הצרפתית. היהודים ערערו על הצעד השרירותי בפני בית-המשפט הגבוה לצדק בפריס. משרד הפנים הצרפתי פסל את יזמת השלטונות האלג'יראים והחזיר לרשימות הבוחרים את רוב השמות שנפסלו.