מספר יהודי אלג'יריה נאמד ביותר מ-40,000 נפש. ב-1881 הונהגה חובת חינוך יסודי צרפתי, חילוני בצביונו. רוב ילדי היהודים עברו דרך מערכת החינוך היסודית הצרפתית, שהיתה גורם חשוב ביותר בתהליך החילון והמודרניזציה של יהדות אלג'יר. לעומת זאת, מערכת החינוך הדתית ירדה לשפל המדרגה, עד שכי"ח התגייסה להצלת החינוך הדתי והקימה תלמודי-תורה חדשים בערים הגדולות, כשבתכנית הלימודים שלהם משולב לימוד מקצועות טכניים.
בקרב המתיישבים הצרפתיים באלג'יר הופיעו גילויים של אנטישמיות בוטה, על רקע מערכות הבחירות לפרלמנט הצרפתי. היהודים הואשמו בהטיית תוצאות הבחירות, כדי לקדם מועמדים יהודיים או פרו-יהודיים. אחד המתמודדים הצרפתיים בבחירות שהתקיימו ב-1881 יצא עם מצע אנטישמי והציג עצמו במערכת הבחירות כ"אנטי-יהודי". עיתונות וספרות אנטישמית פרחה בערי אלג'יריה, לאחר פרסום חיבורו האנטישמי של אדואר דרימון, "צרפת היהודית" […]
פרנאן גריגואר (Fernand Grégoire) ייסד את "הליגה הסוציאליסטית האנטי-יהודית". התנועה הסוציאליסטית באלג'יריה הכילה יסודות אנטישמיים ברורים, בניגוד גמור לתנועה הסוציאליסטית בצרפת גופא. תופעה זו בלטה לעין כאשר פרץ פולמוס דרייפוס, והתברר כי באלג'יר הסוציאליסטים משתפים פעולה עם החזית האנטישמית הרחבה, שבה מתערבבים חוגי ימין, שמאל, קלריקלים ורדיקלים.
מאות שמות יהודים נופו מרשימות הבוחרים בערים הגדולות, בתואנה כי הם השיגו במרמה את האזרחות הצרפתית. היהודים ערערו על הצעד השרירותי בפני בית-המשפט הגבוה לצדק בפריס. משרד הפנים הצרפתי פסל את יזמת השלטונות האלג'יראים והחזיר לרשימות הבוחרים את רוב השמות שנפסלו.