מבוא

 1914-1895  סגור לתגובות על מבוא
ינו 042015
 

ההיסטוריה היהודית, במעבר מן המאה התשע-עשרה למאה העשרים, מתנהלת בשתי זירות עיקריות – רוסיה וארצות-הברית – וכנגזרת מן הניגוד התהומי בין המציאות הרוסית לבין המציאות האמריקנית. רוסיה מייצגת עדיין את העולם הישן האחוז בפרפורי גסיסה ומנהל מלחמת מאסף נואשת לשמירת הסדר האוטוקרטי הישן; ואילו ארצות-הברית מייצגת את העולם החדש, עם חירויותיו ועם הבטחותיו הגדולות. הבעיה היהודית המחריפה והולכת ברוסיה מכאן וצמיחת המרכז היהודי החדש באמריקה מכאן ממחישות בצורה המובהקת ביותר את ההבדל התהומי בין שתי הזירות. רוסיה הצארית מתקשה להציע פתרון או מוצא לקיום היהודי. היא הפכה לבית-כלא ענקי המעוניין להיפטר מאסיריו היהודיים ומגביר את הלחץ האנטישמי עליהם. התוצאה היא תנועת ההגירה האדירה המעתיקה ממקומם מאות אלפי יהודים המצטרפים לשני מיליוני יהודים העושים דרכם מערבה ומתדפקים על שערי אמריקה.

ההגירה למערב ועליית התנועה הלאומית הציונית אלה הן שתי צורות התגובה, שתי ההתפתחויות המכריעות בהיסטוריה היהודית המודרנית, על סף המאה העשרים. שתיהן נובעות במישרין מן המצוקה היהודית במזרח ובמרכז אירופה, מן הלחץ הגובר על הקיום היהודי, מצמצום אפשרויות הקיום היהודי שם. צמיחת הישוב היהודי באמריקה וצמיחת הישוב היהודי החדש בארץ-ישראל מצביעות על שתי אופציות הקיום החדשות של העם היהודי. שתיהן כרוכות בהמשך תהליכי המודרניזציה בקרב היהודים. חברת המהגרים היהודית שם מתארגנת ומתפתחת במתכונת מודרנית לגמרי, משתלבת היטב במציאות האמריקנית ועם זאת תורמת תרומה ישירה וחשובה להתפתחות התרבות האמריקנית עצמה, בעיקר בתחום יחסי העבודה והארגון החברתי והפוליטי בערים הגדולות. הוא הדבר בישוב היהודי החדש בארץ-ישראל. גם הוא מהווה חברת מהגרים, שדפוסי התיישבותו והתארגנותו נושאים אופי מודרני לגמרי. אמנם המציאות הארצישראלית מעמידה מכשולים גדולים על דרך התפתחות הישוב היהודי החדש: המאבק עם הישוב היהודי הישן, התנגדות האוכלוסיה הערבית המקומית, התנגדות השלטונות העותמניים, המגבלות הפיסיות של ארץ-ישראל. אך בהשוואה בין שתי צורות הקיום היהודיות החדשות ניתן אולי לומר, כי אם משמעות התפתחות הקיום היהודי באמריקה משולבת ומעורה עמוקות בהתפתחות החברה והתרבות האמריקנית בכללותה, הרי משמעות התפתחות המפעל הציוני בארץ קשורה הדוקות  במשמעות הקיום היהודי ההיסטורי, כשלעצמו.

הופעתו של הרצל ועלייתה של התנועה הציונית יצרו דינמיקה חסרת תקדים בקרב הריכוז היהודי הגדול במזרח-אירופה. הפעילות הציונית המאורגנת סביב הקונגרסים הציוניים, שהקיפה את כל חלקי העם יהודי, במזרח ובמערב, יצרה – כאילו יש מאין – איזו ממשות יהודית חדשה, הסתדרות לאומית, משוללת בסיס טריטוריאלי, שאותה כינה הרצל "מדינה בדרך".

 

התנועה הציונית

 1914-1895, אירופה  סגור לתגובות על התנועה הציונית
ינו 042015
 

התנועה הציונית, בהבדל מתנועת "חובבי-ציון", מתחילה עם פרסום החוברת "מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים" (Der Judenstaat: Versuch einer modernen Loesung der Judenfrage ), מאת ד"ר תיאודור הרצל, עיתונאי וסופר יהודי בעל מוניטין, ששימש ככתב בכיר בעיתון הווינאי הליברלי Neue Freie Presse  ובמסגרת תפקידו סיקר את משפט דרייפוס בפריס. תחת רושם המשפט הגיע […]

1896-1895

 1914-1895, אירופה  סגור לתגובות על 1896-1895
ינו 042015
 

הרצל ניסה תחילה לעניין ברעיונו המסעיר את הפילנטרופים היהודיים הגדולים, הברון הירש ומשפחת רוטשילד; אך העלה חרס בידו. הרצל נפגש עם אישי ציבור ואנשי-רוח, בווינה, בפריס ובלונדון והצליח לגייס לרעיונו את מכס נורדאו, פובליציסט בעל מוניטין, ואת הסופר ישראל זנגביל. על פי עצת אביו החליט הרצל לפנות "אל העם", באמצעות החיבור "מדינת היהודים". הוא סיים […]

1897

 1914-1895, אירופה  סגור לתגובות על 1897
ינו 042015
 

ההחלטה על כינוס הקונגרס הציוני הראשון נפלה בחוג הקטן שהקיף אותו וכלל את מכס נורדאו, דוד וולפסון, סוחר עצים מקלן, ד"ר מכס בודנהיימר, אף הוא מקלן. ככלי הסברה לקראת הקונגרס ייסד הרצל, בכספו, שבועון בשפה הגרמנית, " Die Welt", שעל שערו כתובה המטרה: "ליצור בית מובטח במשפט העמים בשביל אותם היהודים שאינם יכולים או שאינם […]

1898

 1914-1895, אירופה  סגור לתגובות על 1898
ינו 042015
 

28 באוגוסט. הקונגרס הציוני השני התכנס בבאזל, בהשתתפות 385 צירים, 530 אורחים, כ-150 עיתונאים. בין הצירים היו גם 15 רבנים אורתודוכסים. בשנה שחלפה מאז הקונגרס הראשון רחש בעיקר השטח הרוסי בפעילות ארגונית ורעיונית. שם נמשכו הוויכוחים הלוהטים בין "המדיניים" ו"המעשיים", ובינם לבין "הרוחניים". אחד-העם התמיד בביקורתו הקטלנית על הציונות המדינית, "המערבית", והזהיר מפני ההיגררות אחרי […]

1899

 1914-1895, אירופה  סגור לתגובות על 1899
ינו 042015
 

"המהלך הגרמני" שיזם הרצל לא נשא פרי. הרצל ביקש עתה ליזום "מהלך תורכי" ולפתוח במשא-ומתן ישיר עם השולטן, כדי להשיג צ'רטר למפעל התיישבות בארץ-ישראל, בדומה לצ'רטר שקיבלה בשעתו חברת הודו המזרחית מידי ממשלת אנגליה לצורך פעילותה בהודו. על יזמה זו הצהיר בפתח הקונגרס הציוני השלישי, שהתכנס באמצע אוגוסט, בבאזל. כן הודיע על ייסוד הבנק הציוני […]

1900

 1914-1895, אירופה  סגור לתגובות על 1900
ינו 042015
 

גם בפרק הזמן שבין הקונגרס השלישי לקונגרס הרביעי, שהתכנס בלונדון באמצע אוגוסט, לא חלה כל התקדמות מדינית. לקונגרס הגיעו למעלה מ-400 צירים, למעלה ממחציתם מרוסיה. מספר הציונים ברוסיה נאמד אותה שעה בכ-100,000 חבר. עיקר הפעילות הציונית ברוסיה נשאה אופי תרבותי ועוררה זעם והתנגדות בקרב החוגים האורתודוכסיים. שאלת התרבות שוב עוררה תסיסה רבה בקונגרס. הרבנים, בהנהגתו […]

1901

 1914-1895, אירופה  סגור לתגובות על 1901
ינו 042015
 

בקרב הדור הצעיר של הצירים מרוסיה שררה אי-נחת מתוצאות הקונגרס הרביעי. הקואליציה שנוצרה בין הרצל והרבנים מנעה דיון והחלטות בנושאי התרבות, שבעיני הצעירים – רובם תומכי אחד-העם – היתה הליבה של הציונות. גם התנהלותו האוטוריטרית של הרצל עוררה רוגז בקרב הצעירים. בקונגרס הציוני הרביעי היו אלה מוצקין ווייצמן שנתנו ביטוי למורת-הרוח כלפי דפוסי המנהיגות של […]

1902

 1914-1895, אירופה  סגור לתגובות על 1902
ינו 042015
 

פברואר. ההכרעה שנפלה בשאלת התרבות בקונגרס הציוני החמישי נתנה דחיפה להתארגנות נגדית של הציבור הדתי בהסתדרות הציונית. כנס של 72 עסקנים דתיים, בווילנה, בהנהגתו של הרב יצחק יעקב ריינס, החליט על ייסוד הסתדרות דתית לאומית בשם "מזרחי" (שם שנוצר מצירוף המלים "מרכז רוחני"). ההסתדרות הדתית נשבעה אמונים לתכנית באזל; אך תבעה מונופולין על עיצוב התרבות […]

1903

 1914-1895, אירופה  סגור לתגובות על 1903
ינו 042015
 

ינואר. משלחת סקר, בראשות המהנדס והגיאולוג ליאופולד קסלר, ציוני מדרום-אפריקה, יצאה למצרים והשלימה את חקירתה תוך זמן קצר. הוועדה קבעה כי ניתן יהיה ליישב מספר מוגבל של אנשים בצפון חצי-האי סיני, אם תובטח אספקת מים לכאן מן הנילוס במצרים, בצינורות שיונחו מתחת לתעלת סואץ. קרומר והממשלה המצרית הביעו התנגדות נחרצת לרעיון העברת המים והתכנית כולה ירדה […]