הפסדי הברון בניהול המושבות נאמדו בעשרות מיליוני פרנקים. רמת החיים שקיימו האיכרים במושבות לא תאמה כלל את המצב המשקי ולא השתנתה גם כעיתות משבר, כמו זה שפקד את הכרמים ומשק היין במושבות.
הפסדי הברון בניהול המושבות נאמדו בעשרות מיליוני פרנקים. רמת החיים שקיימו האיכרים במושבות לא תאמה כלל את המצב המשקי ולא השתנתה גם כעיתות משבר, כמו זה שפקד את הכרמים ומשק היין במושבות.
לאחר תקופת הידרדרות ביחסים בין פרנסי הישוב הישן לוועד-הפועל של חובבי-ציון ביפו, שוב הגיעו הצדדים להסכמה על יישוב הסכסוך בדרכי שלום. פורסמו הודעות נפרדות לעיתונות ובה מכריז הישוב הישן על תמיכתו במפעל ההתיישבות; ואילו הוועד-הפועל של חובבי-ציון מודה בתפקיד החיוני שממלאים מוסדות החלוקה בקיום הישוב היהודי בארץ ובטיפוח הקשרים בין הארץ לבין הגולה. הרוח החיה […]
בקונגרס הציוני הראשון השתתפו שלושה נציגים מארץ-ישראל – הסוחר וילהלם גרוס, היינריך לווה, ומ. טייטלבאום, מאיכרי רחובות. הופעת התנועה הציונית וייסוד ההסתדרות הציונית נתקבלו ברגשות מעורבים גם בקרב עסקני הישוב החדש בארץ, ורק בהיסוס מה שיגרו הודעות תמיכה בתנועה החדשה ובהרצל. ייצוג ארץ-ישראל בקונגרסים הראשונים נשאר סמלי ומזדמן. בירושלים נחנך בית-החולים של המיסיון הסקוטי, בקרבת […]
יהודים השתתפו לראשונה בבחירות לעיריית ירושלים (עירייה הוקמה בירושלים ב-1877). הציבור הכללי של בעלי זכות בחירה מנו כ-1,200 איש, מתוכם 700 מוסלמים, 300 נוצרים ו-200 יהודים. נבחרו שני נציגים יהודיים, יהושע ילין ורחמים מזרחי, אך הפחה החליף את הנציג מזרחי בנציג ארמני. אפריל. הורחב האיסור על כניסת יהודים רוסים והוחל על כל היהודים הזרים. משך […]
הברון החליט להעביר את ניהול המושבות בארץ לידי יק"א (Jewish Colonization Association), חברת ההתיישבות של הברון הירש; עם זאת הבטיח להמשיך את תמיכתו הכספית במושבות, עד לביסוסן. הידיעה על העברת המושבות לניהול יק"א הטילה חרדה הן בקרב האיכרים והן בקרב הפועלים במושבות, כיוון שהנהלת יק"א לא הסתירה את כוונתה לחולל רפורמות במושבות ולייעל את הפעילות […]
1 בינואר. יק"א קיבלה לרשותה את ניהול מושבות הברון. אחת הפעולות הראשונות של יק"א היתה ייסוד חוות לימוד חקלאי בסג'רה, להכשרת פועלים חקלאיים מיועדים להתיישבות, בניהולו של חיים מרגלית-קלוואריסקי. בחווה הועסקו חמישים פועלים, ביניהם כמה משפחות של גרי-צדק מרוסיה. יק"א נטלה על עצמה לפתח את ההתיישבות היהודית בגליל התחתון, על בסיס אדמות שנרכשו מסורסוק בסביבות […]
מאי. משלחת משותפת של נציגי האיכרים והפועלים במושבות, שאליה הצטרפו גם מנהיגי "חובבי-ציון" – אוסישקין, צ'לנוב, אחד-העם – יצאה להיפגש עם הברון רוטשילד, כדי להפציר בו להעביר את המושבות לידי האיכרים עצמם. הברון סירב לקבל את העסקנים הציוניים והתראה רק עם נציגי המושבות והפועלים. הוא שלל את זכותם של האיכרים להתערב בקביעת גורל המושבות: "ישוב […]
בחוות סג'רה, שהוקמה על ידי יק"א לשם הכשרת פועלים יהודים להתיישבות, פתחו הפועלים במקום בשביתה, בדרישה להעביר לרשותם אדמה לאלתר. בהסכם שהושג נמסרה חלקת אדמה לקבוצה קטנה של פועלים לעיבוד עצמאי בתנאי אריסות. במשך הזמן התגלגלה קבוצה זו ב"קולקטיב" של סג'רה, שרוב חבריו היו "פועלי-ציון". קבוצה זו חיה בתנאי שיתוף וסידור עבודה כללי, ולאמתו של […]
יולי. ביפו נפתח הסניף הראשון של אפ"ק (Anglo-Palestine Company), חברת-הבת של "אוצר התיישבות היהודים" (Jewish Colonial Trust), בהנהלת זלמן דוד ליבונטין. בכך הונח היסוד לפעילות מעשית של ההסתדרות הציונית בארץ-ישראל. השלטונות העותמניים עשו כל מאמץ להגביל את יכולת הפעולה של הבנק ורק בחסות הקונסול הבריטי והתערבות השגריר הבריטי בקושטא ניתן היה להתחיל בפעולה. באוגוסט 1904 […]
ינואר.קבוצת העולים הראשונים בעלייה השנייה נחתה בנמל יפו. היו אלה 14 חברי "פועלי-ציון" מן העיר הומל, שם השתתפו בפעולות ההגנה העצמית ונאלצו להתחמק מידי המשטרה הצארית. בראש הקבוצה עמד יחזקאל חנקין. בכך נפתח פרק חדש בתולדות העליות לארץ והתפתחות הישוב היהודי החדש בארץ. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של העיירה בויסק בליטא, הוזמן על […]