למרות ההשתתפות הגבוהה של היהודים במאמץ המלחמה של רוסיה, כפי שניכרה באחוז הגבוה של היהודים המשרתים בצבא, נחשבו היהודים, בעיקר באזורי הלחימה עם הגרמנים והאוסטרים, יסוד חתרני ובוגדני, הנוהה אחרי האויב הגרמני.
בחודש אפריל, על פי הוראת הפיקוד הצבאי, גורשו 40,000 יהודים מחבל קורלנד. בחודש מאי גורשו 120,000 יהודים מחבל קובנה. בתזכיר שהגישה הברית העולמית "פועלי-ציון" ללשכת האינטרנציונל הסוציאליסטי בהאג נאמר כי מספר היהודים שגורשו מכל אזורי החזית נאמד במיליון וחצי נפש. גירושים אלה, שבוצעו בברוטליות וגרמו סבל רב לאוכלוסיה היהודית, הביאו גם לפריצת גבולות תחום המושב, […]
רוסיה גלשה למצב של אנרכיה. המפלות הצבאיות, המשבר הכלכלי החמור, המחסור הגובר במזון, הנהגת הקיצוב ללחם, התורים הארוכים לפני המאפיות וחנויות המזון, המחסור בדלק שהביא להשבתת מפעלי תעשייה רבים, התסיסה והשמועות על הנעשה בחצר המלוכה והתפקיד שמילא שם איש המסתורין רספוטין – כל אלה בישרו את קצו הקרב של המשטר. דווקא בשאלה היהודית נזקפה לזכותו […]
מהפכת פברואר (על פי הלוח היוליאני שהיה מקובל אז ברוסיה; מרס על פי הלוח הגרגוריאני המקובל כיום בעולם), שהחלה בהפגנות המונים ללא יד מכוונת, הביאה קץ למשטר הצארי והעמידה ממשלה זמנית, בה כיהן אלכסנדר קרנסקי כשר-המשפטים. ב-22 במרס (לוח יוליאני) פורסמה הפקודה לשוויון הזכויות של כל נתיני הממלכה. בצד שלושה הצירים היהודים בדומה הוקמה "לשכה […]
עם ההשתלטות הבולשביקית על רוסיה ופיזור האספה המכוננת ב-5 בינואר, החלה תקופת המעבר בה הוטלו הגבלות קשות על הפעילות הפוליטית החופשית ברחבי המדינה ועל הפעילות הציונית בכלל זה. עם זאת, פעילות זו לא פסקה עד אמצע שנת 1919. ערב המהפכה הבולשביקית הקיפה התנועה הציונית כ-300,000 חברים בכ-1,200 ערים ועיירות. ינואר 1 בינואר. הוקם במסגרת נרקומנאץ […]
במפלגת "פועלי-ציון" חל פילוג. הפלג הקומוניסטי סירב עם זאת להתחבר עם ה"ייבסקציה". פלג זה הקים ב-1920 את המפלגה הקומוניסטית היהודית. בדצמבר 1922 חל פילוג במפלגה הקומוניסטית היהודית. חלק הצטרף למפלגה הקומוניסטית הרוסית והאחרים המשיכו לפעול במסגרת הקיימת עד 1928. פברואר 18-15 בפברואר. טבח אכזרי ללא תקדים נעשה ביהודי העיירה האוקראינית פרוסקורוב. מבצעיו היו גדודי קוזקים […]
אפריל 12 באפריל. בוועידה ה-12 של ה"בונד" נפלה הכרעה בזכות איחוד כל המפלגות הקומוניסטיות היהודיות, כשהכוונה היא ל"בונד" ולמפלגת ה"מאוחדים". במפלגת ה"מאוחדים" חל פילוג, שכתוצאה ממנו הוקמה המפלגה הקומוניסטית היהודית. 20 באפריל. הוועידה הציונית הראשונה לאחר המהפכה התכנסה במוסקבה, בהשתתפות 90 צירים. ה"צ'קה", המשטרה החשאית הבולשביקית, ששיתפה פעולה עם הייבסקציה בדיכוי הפעילות הציונית, הופיעה וביצעה […]
בפולין, שזכתה בעצמאות, חיו למעלה מ-3,000,000 יהודים. הם היוו כמעט 10% מן האוכלוסיה והיו המיעוט השני בגודלו לאחר האוקראינים, שמנו למעלה מ-5,000,000 נפש והיוו 16% מן האוכלוסיה. תושבי פולין מנו כ-32 מיליון נפש ולמעלה מ-35% מהם היו בני מיעוטים, בהם גם בילורוסים, גרמנים ואחרים. כיוון שבסיס ההגדרה העצמית של המדינה הפולנית החדשה היה לאומי – […]
ינואר-פברואר ועדת חקירה מיוחדת לבירור מצב היהודים בפולין הגיעה מטעם מעצמות המערב. מסקנותיה של ועדה זו נמסרה למועצה העליונה של המעצמות בוועידת השלום בפריס, באמצע אפריל. זו היתה הראשונה מבין שורה של ועדות ומשלחות שהגיעו לפולין כדי לבדוק את נכונות הידיעות על הפוגרומים ביהודים. בולטת מכולן היתה ועדת החקירה האמריקנית, שמינה הנשיא וילסון ב-27 ביוני […]
ינואר בסיים הועבר חוק האזרחות, שהעניק אזרחות ללא תנאי לבני הלאום הפולני ולאלה שישבו ישיבת קבע על פי הרישום בספרי התושבים. היתה זו הפרה בוטה של העקרון שנקבע באמנת המיעוטים ולפיו ייחשב כאזרח כל תושב בשטח שייכלל במדינה הפולנית (בין אם היה רשום בספרי התושבים בין אם לאו). עם החרפת הקרבות בין צבא פולין לצבא […]