1918

 1922-1914, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1918
ינו 052015
 

בפולין, שזכתה בעצמאות, חיו למעלה מ-3,000,000 יהודים. הם היוו כמעט 10% מן האוכלוסיה והיו המיעוט השני בגודלו לאחר האוקראינים, שמנו למעלה מ-5,000,000 נפש והיוו 16% מן האוכלוסיה. תושבי פולין מנו כ-32 מיליון נפש ולמעלה מ-35% מהם היו בני מיעוטים, בהם גם בילורוסים, גרמנים ואחרים.

כיוון שבסיס ההגדרה העצמית של המדינה הפולנית החדשה היה לאומי – קרי: לאומיות הרוב הפולני – תבעו המיעוטים הלאומיים בפולין הכרה בלאומיותם הנפרדת, והענקת זכויות מיעוט לאומי, בצד הזכויות האזרחיות. התביעה להכרה ביהודים כמיעוט לאומי התגבשה עוד בעשור הראשון של המאה, העשור שקדם למלחמת העולם הראשונה. מקורה היה בדיון הערני שהתנהל בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית מרובת הלאומים. תורתם של המנהיג הסוציאל-דמוקרטי האוסטרי קרל רנר ושל המנהיג הסוציאליסטי האוסטרי אוטו באואר, בדבר האוטונומיה הפרסונאלית,
שממנה יוכלו ליהנות גם המיעוטים המפוזרים בתחומי הממלכה ואינם נהנים מרציפות טריטוריאלית, קנתה לה אחיזה בקרב הפובליציסטים והמנהיגים הפוליטיים היהודיים והציוניים באוסטריה ובפולין.

אוקטובר

17 באוקטובר. פורסם הצו הקיסרי המכיר במבנה הפדרטיבי של הממלכה ומתיר לעמים השונים להקים מועצות לאומיות לטיפול בענייניהם. זה היה האות להתארגנות ספונטנית של מוסדות שלטון עצמאיים והופעת ממשלות עממיות זמניות במחוזות שונים של פולין. במקביל קמו מועצות יהודיות לאומיות, שנטלו עליהן לארגן את החיים היהודיים על בסיס לאומי, בתנאים החדשים שנוצרו, ולהקים מיליציות יהודיות להגנת החיים היהודיים במצב הגובל באנרכיה ובחוסר ביטחון, על רקע הסכסוכים האלימים בין הפולנים והאוקראינים (בגליציה המזרחית).

משחוברו חלקי המדינה הפולנית וגובשו מוסדות השלטון המרכזי בנובמבר 1918, הקיץ הקץ גם על ההתארגנויות הלאומיות המקומיות ובכלל זה גם המועצות היהודיות.

ההסתדרות הציונית בפולין, בהנהגת מזכיר הוועד המרכזי של ההסתדרות, יצחק גרינבוים, יזמה התייעצות משותפת לכל המפלגות היהודיות בפולין, כדי להקים גוף מייצג ליהודי פולין, הן בפני השלטון הפולני הזמני והן בפני הפורום הבינלאומי המתכנס בוועידת השלום בפריס. שני גופים – "הפולנים בני דת משה" ו"אגודת האורתודוכסים" דחו את היזמה הציונית; הפולקיסטים והבונד השתתפו בהתייעצויות. הניסיון לגבש מצע מוסכם ופעולה משותפת נכשל.

22 באוקטובר. גרינבוים זימן כמאתים נכבדים ציוניים כדי לצאת בקריאה לכינוס ועידה יהודית לאומית, על בסיס בחירות דמוקרטיות; זו תבחר בנציגות שתנהל את המאבק הפוליטי להשגת זכויות מיעוט לאומי בפולין ותשתתף במאבק היהודי העולמי לתחייה לאומית בארץ-ישראל.

נובמבר-דצמבר

הגנרל פילסודסקי, שהחזיק בסמכות להרכיב את הממשלה הזמנית בפולין, קיבל נציגים של המפלגות היהודיות השונות, מן הציונים ועד האורתודוכסים, שהציגו בפניו את התביעות היהודיות לקראת עצמאותה של פולין. התביעות נעו מן הדרישה לזכויות אזרח מלאות של "הפולנים בני דת משה", דרך התביעה לאוטונומיה דתית של האורתודוכסים ועד התביעה לאוטונומיה תרבותית ולאומית בואריאציות שונות של הפולקיסטים, הבונד והציונים. הופעה זו העידה על הפיצול הגדול בציבור היהודי.

הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית יזם פנייה אל כל הגופים היהודיים המאורגנים ברחבי פולין לשלוח נציגים לוועידה מוקדמת, שתיערך בסוף דצמבר ותכין את הוועידה היהודית הלאומית. המפלגות האחרות הודיע כי לא יטלו חלק בוועידה הציונית.

11 בנובמבר. בגליציה המערבית רבו ההתקפות על היהודים. בעיר קילצה נהרגו 4 יהודים ומאות נפצעו בפוגרום שאורגן על ידי המיליציה המקומית. גל הפוגרומים שטף גם את גליציה המזרחית, על רקע המאבק בין הפולנים והאוקראינים על השליטה בחבל זה.

22 בנובמבר. בפוגרום בלבוב, שפרץ ביזמת הצבא, לאחר שזה פירק את נשקה של המיליציה היהודית המקומית, נהרגו 72 יהודים ונפצעו כ-450.

 

26 בדצמבר. כונסה הוועידה המוקדמת ביזמת ההסתדרות הציונית. הוועידה החליטה לכנס ועידה כללית של יהודי פולין, לא יאוחר ממרס 1919. נבחרה "מועצה יהודית לאומית זמנית". אף שהרכב הוועידה המוקדמת היה ציוני רובו ככולו, היא הזדהתה ככלל-יהודית, ועל זה ניתכה חמתן של כל התנועות והמפלגות האחרות, שלא נטלו חלק בוועידה. בשל הפירוד וניגודי ההשקפה ששררו בציבור היהודי נכשלה היזמה הציונית  לקיים ועידה כללית של יהודי פולין וליצור גוף מאוחד שייצג את המיעוט היהודי בפולין.

ראשי יהדות פולין הכריזו על יום אבל ושביתה כללית לזכר הרוגי לבוב. הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית פרסם גילוי-דעת ובו מחאה על "הטבח בלבוב" ועל שתיקת הציבור הפולני המכחיש ומדחיק את הידיעות על הפרעות ביהודים ואף נוטה לקבל את הגרסה כי היהודים הם הצד התוקפני בכל ה"התפרצויות" נגדם. העיתונות הפולנית תקפה את הארגונים היהודיים המפיצים את דיבתה של פולין רעה ברחבי העולם ובעיקר במדינות המערב.

1919

 1922-1914, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1919
ינו 052015
 

ינואר-פברואר ועדת חקירה מיוחדת לבירור מצב היהודים בפולין הגיעה מטעם מעצמות המערב. מסקנותיה של ועדה זו נמסרה למועצה העליונה של המעצמות בוועידת השלום בפריס, באמצע אפריל. זו היתה הראשונה מבין שורה של ועדות ומשלחות שהגיעו לפולין כדי לבדוק את נכונות הידיעות על הפוגרומים ביהודים. בולטת מכולן היתה ועדת החקירה האמריקנית, שמינה הנשיא וילסון ב-27 ביוני […]

1920

 1922-1914, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1920
ינו 052015
 

ינואר בסיים הועבר חוק האזרחות, שהעניק אזרחות ללא תנאי לבני הלאום הפולני ולאלה שישבו ישיבת קבע על פי הרישום בספרי התושבים. היתה זו הפרה בוטה של העקרון שנקבע באמנת המיעוטים ולפיו ייחשב כאזרח כל תושב בשטח שייכלל במדינה הפולנית (בין אם היה רשום בספרי התושבים בין אם לאו). עם החרפת הקרבות בין צבא פולין לצבא […]

1921

 1922-1914, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1921
ינו 052015
 

מרס חודש המשא-ומתן בין הממשלה לבין נציגי היהודים – הציונים, האורתודוכסים, הפולקיסטים ופועלי-ציון – ובתיווכו של אלפרד נוסיג. נתקבלה הצעתו של נוסיג להתרכז בארבע בעיות: ביטול ההגבלות הקיימות כלפי האוכלוסיה היהודית בשטחי המזרח; תיקון חוק מנוחת יום א'; הסדר בעיית הקהילות היהודיות; מינוי רפרנט לענייני היהודים על יד לשכת ראש-הממשלה. גם שיחות אלה לא נשאו […]

1922

 1922-1914, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1922
ינו 052015
 

14 בפברואר. בשאילתה שהוגשה על ידי הצירים הציוניים בסיים לראש-הממשלה, לשר-הצבא, לשר לענייני פנים ולשר-המשפטים, נתבקשו השרים לתת את הדעת לכך, שבחוקים שונים אין מקפידים על שימוש נכון במונחים "פולני", "בעל לאומיות פולנית" ו"אזרח פולני". החוקה מכירה רק במונח "אזרח פולני", וזה יכול להשתייך או ללאום הפולני או למיעוטים הלאומיים במדינה; אך אם משתמשים במונח […]