מרס חודש המשא-ומתן בין הממשלה לבין נציגי היהודים – הציונים, האורתודוכסים, הפולקיסטים ופועלי-ציון – ובתיווכו של אלפרד נוסיג. נתקבלה הצעתו של נוסיג להתרכז בארבע בעיות: ביטול ההגבלות הקיימות כלפי האוכלוסיה היהודית בשטחי המזרח; תיקון חוק מנוחת יום א'; הסדר בעיית הקהילות היהודיות; מינוי רפרנט לענייני היהודים על יד לשכת ראש-הממשלה. גם שיחות אלה לא נשאו […]
14 בפברואר. בשאילתה שהוגשה על ידי הצירים הציוניים בסיים לראש-הממשלה, לשר-הצבא, לשר לענייני פנים ולשר-המשפטים, נתבקשו השרים לתת את הדעת לכך, שבחוקים שונים אין מקפידים על שימוש נכון במונחים "פולני", "בעל לאומיות פולנית" ו"אזרח פולני". החוקה מכירה רק במונח "אזרח פולני", וזה יכול להשתייך או ללאום הפולני או למיעוטים הלאומיים במדינה; אך אם משתמשים במונח […]
בחסות הגרמנים שכבשו את שטחי ליטא במהלך המלחמה, הכריזו הליטאים על עצמאותם ב-16 בפברואר 1918. בממשלת ליטא הראשונה כיהנו שלושה יהודים, שר לענייני היהודים, תת-שר לענייני חוץ ותת-שר המסחר. בינואר 1919 השתלטו הבולשביקים על וילנה והממשלה הליטאית גלתה לקובנה. ב-1920 עברה וילנה לידי הפולנים וסופחה לפולין. השנים 1922-1919 היו שנות הדבש ביחסי היהודים והליטאים. המשטר […]
הרפובליקה של צ'כוסלובקיה נוסדה ב-1918, במסגרת הסדרי השלום שלאחר מלחמת העולם הראשונה. היא הקיפה את החבלים ההיסטוריים בוהמיה, מורביה, וחלק משלזיה, וכמו כן סלובקיה וקרפטו-רוסיה. בתחומי מדינה חדשה זו חיו כ-350,000 יהודים. באוקטובר 1918, ערב הכרזת המדינה הצ'כוסלובקית, הוקמה המועצה הלאומית היהודית, בראשות העסקן הציוני לודויג זינגר, שיזם את הקמת המועצה. אחד מסגניו היה הסופר […]
כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה צורפו לרומניה שטחי בוקובינה, בסרביה וטרנסילבניה, על תושביהם הנבדלים מן ההונגרים מבחינה אתנית ותרבותית. מתוך אוכלוסיה של 18 מיליון – 4.5 מיליון היו מיעוטים לאומיים: 1,400,000 הונגרים, 1,100,000 אוקראינים, 800,000 גרמנים, 800,000 יהודים, 300,000 בולגרים, וכ-300,000 אחרים (רותינים, פולנים וסרבים). ברומניה הקטנה שלפני המלחמה חיו 250,000 יהודים. סיפוח השטחים החדשים הוסיף […]
כתוצאה מן המלחמה איבדה הונגריה שני שלישים משטחה ומחצית מאוכלוסיה. בשנים 1919-1918 סבלה הארץ קשות מן המצור הכלכלי שהושת עליה. במצב הכאוטי שנוצר הצליחו הקומוניסטים להשתלט על בודפסט ולהנהיג משטר דיקטטורי בראשות בלה קון היהודי. עד מהרה הופל המשטר הקומוניסטי בידי אצולת הקרקע ההונגרית, שהתלכדה סביב האדמירל ניקולס הורטי (Horty). הטרור האדום התחלף בטרור לבן. […]
פרוץ מלחמת העולם הראשונה גרר עמו נחשול של גילויי פטריוטיות וביטויי הזדהות נלהבים מצד יהודי הקיסרות. לביטויים אלה היו שותפים טובי האינטלקטואלים היהודים, שנרתמו בכל מאודם לפיאור "מלחמתה הצודקת" של גרמניה. בין הדמויות הבולטות היו מרטין בובר, הצייר מקס ליברמן, הבמאי מקס ריינהרט, האימונולוג זוכה פרס נובל, פאול ארליך. משורר יהודי, ראנסט ליסאואר (Ernst Lissauer) […]
אוקטובר-נובמבר בעקבות התקוממותם של המלחים בנמל קייל, ב-28 באוקטובר, פשטו התקוממויות והתמרדויות גם בנמלים האחרים. הקיסר וילהלם השני ביקש מקלט במטה הצבא. מועצות פועלים ומלחים קמו ברחבי הארץ בדרישה להקמת רפובליקה חופשית. במינכן, בירת בוואריה, בוצעה ב-7 בנובמבר הפיכה בהנהגת קורט אייזנר, הסוציאליסט היהודי. הוכרז על הקמת הרפובליקה הבווארית ובראשות ממשלתה קורט אייזנר. נוכח התפשטות […]
ההתנגדות הציבורית לתנאי השלום הנוקשים שנכפו על גרמניה יצרה אווירת משבר מתמדת. ממשלות הקואליציה התחלפו זו בזו. על גרמניה הוטל הסגר כלכלי שהביא גרמנים רבים אל סף רעב. ביוני חתמה הממשלה הגרמנית על תנאי השלום, ללא תנאי. במרס 1920 שוב בוצעו ניסיונות הפיכה כושלים, של המלוכנים מצד אחד ושל הספרטקיסטים מצד שני. צבאות בעלות-הברית השתלטו […]
ב-24 ביוני נרצח ולטר רתנאו ( Rathenau) , תעשיין יהודי, שכיהן כשר-החוץ בממשלת ויימאר. בוועידת גינואה באפריל 1922 חתם על הסכם רפאלו (Rapallo) עם הרוסים, שבו הסכימו שתי המדינות לוותר על כל תביעותיהן הכלכליות ההדדיות ועל פיצויי המלחמה. רתנאו חיפש כל דרך כדי לשחרר את גרמניה מן הלפיתה האכזרית של הסכמי השלום שנכפו על גרמניה; […]