יהדות איטליה, הקטנה בממדיה, בלטה יותר מכל קהילה יהודית באירופה בכושר ההסתגלות וההתמזגות שלה בחברה ובתרבות המקיפה אותה. מקס נורדאו כתב בשעתו, ב"מכתב ליהודי איטליה" (1905): "שום יהודי אחר עלי אדמות אינו מציג דוגמה מפליאה יותר מיהודי איטליה לכושר ההסתגלות המדהים שבו ניחנו בני הגזע היהודי. – – – אתם הינכם איטלקים עד עומק נשמתכם".
יהודים השתתפו בתנועתו הפאשיסטית של מוסוליני מתחילת דרכה. מוסוליני עצמו יחסו ליהודים היה ונשאר אמביוולנטי. בהתבטאויותיו הפומביות הציג עצמו כנקי מאנטישמיות ואף ידע להפליג בשבחם של היהודים; אך כבר בראשית דרכו הוא ייחס ליהודים השפעה מכרעת על הבולשביזם שנוא נפשו. הוא התנגד גם לציונות, שקשרה עצמה למרכבתה של בריטניה, על חשבון האינטרסים של איטליה. ב-20 […]
2 בינואר. בפגישה עם וייצמן חזר מוסוליני על טענותיו בגנות הקשר בין הציונות לבריטניה. שיחה זו שינתה מעט את ראייתו של מוסוליני; אך וייצמן עצמו לא ריכך את התרשמותו בדבר האנטישמיות המובלעת בפאשיזם. ועם זאת, בשנים הראשונות למשטר הפאשיסטי באיטליה, לא נרשמה אפילו התפרצות אנטישמית אחת מצד אישים בכירים של המשטר. 30 בנובמבר. בראיון עם […]
במאמר שפרסם ללא חתימה, בעיתון Popolo di Roma, בסוף נובמבר 1928, תחת הכותרת "דת או לאום?" כתב מוסוליני: "האיטלקים הנוצרים אולי יתפלאו ואף יזדעזעו לא מעט להיווכח בכך שבאיטליה נמצא עם אחר, המכריז על עצמו כזר לא רק לאמונה הדתית שלנו, אלא גם לאומה שלנו, לעם שלנו, להיסטוריה שלנו, לאידיאלים שלנו. זהו עם אורח, בסיכומו […]
בפברואר נחתם הקונקורדאט בין מוסוליני לבין הוותיקן, שהשיב לכנסייה הקתולית את מעמדה כדת המדינה. ב-10 במאי הצהיר מוסוליני בעצרת המפלגה הפאשיסטית, כי ליהודים אין כל סיבה לדאגה: "איש לא יטריד אותם, כפי שאיש לא יטריד את אלה שאמונתם ודתם שונות". בשנים 1931-1930 פורסמו כמה תקנות-חוק שנועדו להסדיר את חיי הקהילות היהודיות. האוכלוסיה היהודית אורגנה ב-26 […]