Permalink  1931-1922, אירופה, בריטניה  סגור לתגובות על
ינו 052015
 

הצהרת בלפור ב-1917 העמידה כמובן את עניין הציונות במרכז ההתעניינות של יהדות בריטניה. היא המשיכה להעסיק את תשומת לבה של יהדות אנגליה משך שנות העשרים; אך ביסודו של דבר, ההתעניינות בציונות היתה משנית למגמה השלטת בקרב יהדות אנגליה, בעיקר בקרב הדור השני למהגרים ממזרח-אירופה, להשתלב כיהודים בחברה הבריטית. שאלת הזהות של היהודי הבריטי עמדה אפוא במרכז מעייניו של היהודי הבורגני הממוצע באנגליה. שאלת שיווי הזכויות והמעמד החוקי לא היתה עשויה כבר להטריד את היהודי האנגלי; מה שאין כן שאלת התקבלותו בחברה האנגלית.

בתקופה זו ניכר תהליך של עליית מעמדם והשפעתם החברתית והפוליטית של השכבות העממיות בחברה היהודית, המהגרים הוותיקים ובני המהגרים ממזרח-אירופה. עליית כוחה של מפלגת הלייבור, בשנות ה-20', שדחקה את רגליה של המפלגה הליברלית, תרמה אף היא להתגברות כוחם של יהודי איסט-אנד ווייטצ'פל. אלה גילו נטייה ברורה שמאלה ואף משיכה לקומוניזם, אף כי זו התמתנה והתאזנה במהירות, בהשפעת הגל האנטי-קומוניסטי שגאה בקרב הציבור בבריטניה. הלייבור סיפק מסגרת חלופית מתאימה למעורבות הפוליטית של מעמד העובדים היהודי. בבחירות של 1922 נכנס לפרלמנט ציר הלייבור היהודי הראשון, עמנואל שינוול (Shinwell).

האליטות היהודיות הישנות נדחקו ממעמדן הבכיר והשפעתן הצטמצמה באורח ניכר במשך שנות ה-20'. באורח פרדוקסלי, המנהיגות הלא-ציונית בבריטניה, למרות קולות אנטי-ציוניים חזקים בתוכה, כמו זה של קלוד מונטיפיורי, נטתה לשתף פעולה עם הציונות, אולי כחלק מן המאמץ שלא להידחק לשולי ההיסטוריה. ב-1924 הצטרף ארגון "ועד שליחי הקהילות", מבצרה המסורתי של האריסטוקרטיה היהודית בבריטניה, לסוכנות היהודית. שום ארגון יהודי חשוב בארצות המערב, לא רק "אליאנס" בצרפת או "עזרה" בגרמניה, כי אם גם "הוועד היהודי אמריקני", שראשיו, לואי מרשל ופליקס וארבורג, ניהלו את המשא-ומתן עם וייצמן על הקמת הסוכנות היהודית המורחבת, לא עשו צעד זה.

בפדרציה של בתי-הכנסת חלו חילופי גברי באמצע שנות העשרים, כאשר מורי דייויס (Morry Davis), בן מהגרים מוויטצ'אפל, דחק את לואיס מונטגיו, מראשות הארגון. היה זה שידוד מערכות אמיתי, שבישר את דחיקת המנהיגות האנגלו-יהודית הישנה מעמדה חשובה נוספת ואת עליית הרובד העממי של בני המהגרים מן האיסט-אנד. חילופין אלה בישרו גם את התחזקות הקו הציוני ביהדות אנגליה. עד סוף שנות העשרים השתלט הקו הפרו-ציוני על רוב הארגונים היהודיים הקהילתיים המוכרים.

הפדרציה של ציוני בריטניה לא הצטיינה בריבוי חברים ולא בפעילות ציונית נמרצת. מרכז הכובד של הפעילות הציונית בבריטניה נמצא במשרד הציוני הראשי בגרייט ראסל סטריט 77 בלונדון. זה היה מרכז הפעילות הציונית העולמית וממנו ניהל וייצמן את הפעילות הציונית מול ממשלת בריטניה. ציונות אנגליה סיפקה לו תימוכין חזקים בדמות אישים כמו דויד אידר, הארי סאקר, ישראל זיף, ליאון מרקס, וקולונל פרידריק קיש, ששימש כיד ימינו של וייצמן וניהל את המחלקה המדינית בארץ-ישראל. פרופ' זליג ברודצקי (1954-1888) קנה לו מעמד של השפעה בהנהלה הציונית. וייצמן ביסס את עיקר פעילותו המדינית על קשריו ויחסיו עם האישים היהודיים הבולטים בבריטניה, הלורד מלצ'ט והלורד רדינג, שמעמדם וכוחם לא היה תלוי בקשריהם ובפעילותם במסגרת הקהילה היהודית. הם היו תומכים נאמנים ויציבים של וייצמן ומדיניותו, ובשעת מבחן הם לא היססו להתייצב אף כנגד מדיניות ממשלת בריטניה, כפי שהוכיחו זאת במשבר שפרץ סביב השינוי במדיניות הבריטית כלפי שאלת ארץ-ישראל לאחר מאורעות 1929 ועם פרסום הספר הלבן של 1930. משבר זה חשף ממד מעניין נוסף במערכת היחסים בין הציונות לבין הציבור היהודי בארצות המערב. גם אם בימים כתיקונם היתה התמיכה בציונות עניין רדום למדי, הנה נוכח התפתחויות דרמטיות כמו המהומות בארץ-ישראל והתפנית השלילית במדיניות הממשלה הבריטית, התעורר הציבור היהודי, כמעט מכל קצות הקשת הפוליטית והפגין את התנגדותו לפגיעה במפעל הבית הלאומי בארץ-ישראל.

התמיכה היהודית הכללית במפעל הציוני בארץ-ישראל השתלבה בתפיסה שכונתה "ציונות פטריוטית", כלומר ציונות המשתלבת יפה באינטרסים האימפריאליים של בריטניה הגדולה. בשונה מן התמיכה הלא-ציונית באמריקה, שהיתה כרוכה גם בהכרה בתפקיד התרבותי החשוב שממלאה הציונות בחיים היהודיים בתפוצות, יהדות בריטניה לא נזקקה לפיתוח אידיאולוגי זה להצדקת הציונות. היתה זו יהדות בעלת תודעה אזרחית מוצקה, שבסיס התודעה היהודית שלה היה דתי-אורתודוכסי. היא השקיעה את מיטב מאמציה הפנימיים בפיתוח מוסדות רווחה יהודיים ובפעילות ארגונית ענפה סביב בתי-הכנסת. היא לא נזקקה לקומפלקס הרעיוני שאיפיין את יהדות אמריקה סביב שאלת הזהות היהודית ושאלת עתידה של זהות זו.

משך כל שנות העשרים עלו לארץ-ישראל כ-500 יהודים בריטיים.