1932-1931

 1939-1931, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1932-1931
ינו 062015
 

המשבר הכלכלי הגדול של 1929, שהגיע לשיאו ב-1932, פגע בכל שדרות האוכלוסיה הפולנית וביתר שאת  במגזר היהודי. לפי מפקד 1931 רוב היהודים נמנו על המעמד הבינוני הזעיר וחלק גדול נמנה על הפרולטריון העירוני. עיקר פרנסתה של האוכלוסיה היהודית  היה בתעשייה זעירה, מלאכה, חנוונות, רוכלות. שיעור המובטלים באוכלוסיה היהודית ב-1931 היה 28.2% לעומת 21.1% בכלל האוכלוסיה. המורטוריום שהטילה הממשלה ב-1932 על חובות החקלאים פגע במיוחד ביהודים. חובות החקלאים למלווים יהודים נאמדו ב-160 מיליון זהובים. גם הגברת המיסוי, בעיקר על תושבי הערים, השפיעה קשות על מצבה הכלכלי של הזעיר-בורגנות, שחלקם של היהודים בתוכה היה גדול.

החיים הפוליטיים בפולין של שנות ה-30' התנהלו בסימן המאבק בין מחנה הבלוק העל-מפלגתי (ה"סאנאציה"), שיצר פילסודסקי בין 1926 ל-1928, לבין מחנה האנדציה בהנהגתו של דמובסקי. שני המחנות ייצגו גם תפיסות שונות של המדינה. התפיסה שייצג פילסודסקי היתה ממלכתית-אזרחית בעוד שהתפיסה שייצג דמובסקי היתה ממלכתית-לאומית (המדינה כמשרתת האומה הפולנית). מעמדות מנוגדות אלה נגזרו גם העמדות השונות לבעיית המיעוטים. הציבור היהודי, בעיקר החוגים הדוגלים בהשתלבות בפולין, העניק בדרך כלל את תמיכתו לפילסודסקי.

בבחירות 1930 קיבל הבלוק של פילסודסקי רוב מוחלט – 247 מתוך 444 הצירים.

הציבור היהודי המאורגן בפולין התפצל לשלושה מחנות: א. המחנה הציוני, שהיה הגדול ביותר, אך מפוצל בתוכו בין הציונים הכלליים, הציונים הדתיים ("המזרחי"), השמאל והרביזיוניסטים; ב. אגודת-ישראל החרדית; ג. הבונד. התנועה הפולקיסטית, מיסודו של דובנוב, נחלשה מאד ונדחקה לשוליים. המתבוללים היהודיים, שבדרך כלל נמנו על חוגי הבורגנות הגבוהה והאינטליגנציה, לא היתה בעלת השפעה ישירה על החיים היהודיים, אך השפעתה העקיפה היתה גדולה והיא פעלה באמצעות ארגונים יהודיים מזדמנים ובעיקר באמצעות החוגים החרדיים הקיצוניים שנאבקו בציונות.

עד תחילת שנות ה-30' הציונים הכלליים היו הגוש הגדול במחנה הציוני, אך הם עצמם היו מפוצלים בין שלושה מרכזים ארציים עצמאיים – ההסתדרות הציונית בפולין (מרכז פולין ומזרחה או "פולין הקונגרסאית"), גליציה המזרחית, גליציה המערבית ושלזיה. הציונות של פולין הקונגרסאית היתה מפוצלת בין שתי סיעות – "על המשמר", בהנהגת יצחק גרינבוים, שהיתה מקורבת לשמאל הציוני, וסיעת "עת לבנות", ששיתפה פעולה עם שני המרכזים הגליצאים. הקו של "על המשמר" היה אופוזיציוני למשטר, בעוד ש"עת לבנות" החזיקה בקו של שיתוף פעולה עם משטר הסאנאציה בתקופת פילסודסקי. גם הרביזיוניסטים תמכו בקו זה.

בבחירות לסיים ב-1930 לא הופיע "בלוק המיעוטים הלאומיים", שהוקם בשעתו ביזמתו של יצחק גרינבוים. מפלגתו של גרינבוים קיבלה רק 2 מנדטים. מעמדו של גרינבוים, כמנהיג הבולט של יהדות פולין התערער קשות. הוא יצא את פולין זמן מה לאחר הבחירות, בלי שוויתר על חברותו בסיים הפולני הרביעי, עד לפיזורו של זה ב-1935.

1933

 1939-1931, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1933
ינו 062015
 

עליית הנאצים לשלטון בגרמניה השפיעה עמוקות על הלכי הרוחות ועל המערך הפוליטי בפולין. מפלגתו של דמובסקי עברה תהליך של רדיקליזציה לאומנית, שמשמעה היה הקצנה אנטישמית. מגמה זו לא פסחה גם על מחנהו של פילסודסקי. המנהיג עצמו, ששלט בפולין ביד רמה, לא נתן ביטוי לעמדתו בסוגיה היהודית, אך שמר על עמדתו הממלכתית העקרונית בשאלת המיעוטים. אחת […]

1934

 1939-1931, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1934
ינו 062015
 

בינואר נחתם חוזה אי-התקפה בין פולין לגרמניה, שבעקבותיו הגבירה ממשלת פולין את ריסון הפעילות האנטי-גרמנית בפולין. אף על פי כן, האפקט על הציבור היהודי בפולין היה הפוך. מגמת החרם התגברה והשפיעה באופן ניכר על היקף היבוא הגרמני לפולין. ממשלת פולין לא התערבה לפי שעה; אך ביוני 1935 הפסיקה את פעילותה של הוועדה המרכזית לחרם כלכלי […]

1935

 1939-1931, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1935
ינו 062015
 

באפריל נכנסה לתוקף החוקה החדשה של פולין, שעליה עמל פילסודסקי רבות, כדי להעניק לנשיא סמכויות-על נרחבות על חשבון הסיים. פילסודסקי עצמו נפטר תוך זמן קצר ובפולין נפתח עידן חדש, שהשלכותיו על הציבור היהודי היו קשות. ועם זאת, נציגי המיעוטים ובכלל זה נציגי הקולו היהודי לא הצביעו נגד הצעת החוקה. במחאה על כך התפטר טהון מתפקידו […]