מבוא

 1939-1931, אפריקה, מצרים  סגור לתגובות על מבוא
ינו 062015
 

במצרים התפתחה שכבה דקה של קפיטליסטים יהודים, שהיו מעורבים בעסקי בנקאות, תעשיית הטקסטיל, הסוכר, ובסלילת מסילות ברזל. המשפחות הבולטות היו – קטאווי, די מנשה, עאדה, מוציירי, הררי, רולו, סוארס, סיקורל, מנדלבאום, והורביץ. מקרב משפחות אלה יצאו מנהיגי הקהילה. מקרב הדור הצעיר יצא הערעור על שליטתם של הפלוטוקרטים היהודים. אך בתקופה שבין שתי מלחמות העולם לא התרחשו שינויים של ממש בארגון הקהילה; אף כי במצרים, יותר מאשר בארצות המגרב, היתה אחיזת הרבנים חלשה יותר.

על פי המפקד שנערך בשנת 1937, שנת ביטול הקפיטולציות במצרים, רוב היהודים עסקו במסחר, אם זעיר ואם בינוני. השכבה הבינונית של בעלי מקצועות חופשיים – עורכי-דין, רופאים, מורים, מהנדסים ופקידים – מנתה כ-11% מכלל המפרנסים היהודיים. הקהילה היהודית במצרים נחשבה הקהילה העשירה ביותר בארצות האיסלם; אך היא הצטיינה גם בפערים החברתיים העמוקים ביותר.

יהודי מצרים יזמו ב-1933 חרם כללי על סחורות גרמניות. ההשפעה הנאצית במצרים היתה מוגבלת, אך ארגונים דתיים ולאומיים שאימצו קו אנטי-מערבי ("האחים המוסלמים") ואנטי-אימפריאליסטי תקיף ("מצרים הצעירה") קראו לסילוקם של היהודים ממצרים ולהטיל חרם על המסחר היהודי. בשנים 1939-1937 גברה ההסתה האנטי-יהודית. במאי 1938 התקיימה הפגנה אלימה של סטודנטים מאוניברסיטת אל-אזהר נגד תושבי הרובע היהודי בקהיר. הפגנות כאלה התפשטו לכמה מערי השדה. ביולי 1939 התגלו פצצות שהונחו ליד שלושה בתי כנסת בקהיר.