1941

 1945-1939, אירופה, יוגוסלביה  סגור לתגובות על 1941
ינו 012015
 

משנכבשה יוגוסלביה באפריל 1941 פוצלה המדינה לכמה חלקים. על סרביה ובנט, בכלל זה הבירה בלגרד, הוחל שלטון גרמני ישיר. ביוגוסלביה חיו כ-80,000 יהודים. כ-30,000 מהם הועברו עם השטחים שסופחו להונגריה. מקדוניה סופחה לבולגריה. דלמטיה ומונטנגרו סופחו על ידי איטליה. סלובניה בחלקה הגדול סופחה לגרמניה. יוגוסלביה בחלקה הגדול הפכה למדינה קרואטית עצמאית בהנהגת התנועה הקרואטית הלאומנית – תנועת האוסטאשה בראשות א. פאווליץ' (Pavelic`). עם עלייתם לשלטון פתחו האוסטאשים במסע גירוש ורצח של מאות אלפי סרבים. גם היהודים הפכו יעד למסע הטרור האוסטאשי. לפני המלחמה חיו בקרואטיה כ-40,000 יהודים. בזאגרב, בירת המדינה האוסטאשית חיו כ-12,000 יהודים. ב-30 באפריל הוכרז על חוק האזרחות הקרואטי ובהמשך לו נחקקו החוקים הנוגעים ליהודים, שהועתקו מחוקי נירנברג. אזרחותם הופקעה. במאי הצטוו לענוד את הטלאי הצהוב. אלפי יהודים נעצרו ורוכזו במחנות, שהפכו למחנות השמדה. במשך שנת 1941 הומתו כ-20,000 יהודים. באיזור השליטה הנאצי, בעיקר בבלגרד, פעלו הגרמנים על פי השיטה הידועה: מפקד היהודים, הקמת משטרה מיוחדת לפיקוח על היהודים, שיגור היהודים לעבודות כפייה. בתגובה לפעילות פרטיזנית באיזור הוצאו להורג כ-2,000 יהודים.

בעוד הקרואטים (האוסטאשה) משתפים פעולה מלאה עם הנאצים ואף לוחצים לפתרון מהיר של הבעיה היהודית, האיטלקים בשטחים שנמסרו לשליטתם ערמו מכשולים על דרך ביצוע הפתרון הסופי. האיטלקים העבירו את היהודים שבחסותם לאיים שברשותם. על רקע הצלחות כוחות בעלות-הברית באגן הים התיכון, חידשו הנאצים את היזמה לטיהור קרואטיה מיהודים. שילוחי יהודים בוצעו במארס 1943. בשילוחים אלה הגיעו לאושוויץ בין 6,000 ל-7,000 יהודים. על פי סיכומים שנערכו כתום המלחמה, בקרואטיה תחת הכיבוש הגרמני והמשטר האוסטאשי הומתו למעלה מ-700,000 סרבים, כ-60,000 יהודים, כ-20,000 צוענים.

בסרביה קמה תנועת ההתנגדות הגדולה שביולי 1941 פתחה במרד כנגד הכיבוש הגרמני, בהנהגת טיטו. בתגובה נכלאו כל הגברים היהודים במחנות ריכוז. עד נובמבר 1941 הוצאו רוב הגברים להורג. בתחילת דצמבר 1941 נכלאו הנשים והילדים במחנה סַימִישְׁטֶה ליד בלגרד. במרס 1942 הובאה לבלגרד משאית גז ובה הושמדו כ-8,000 נשים וילדים בחודשים מרס-מאי 1942.

תודות להתארגנות הפרטיזנית הרחבה לא הצליחו הגרמנים להשתלט על כל שטחי יוגוסלביה. מספר הלוחמים בתנועה הפרטיזנית של טיטו הגיע ב-1943 לכ-200,000 ואלה העסיקו כ-20 דיביזיות גרמניות. למעלה מ-4,500 יהודים שירתו בצבאו של טיטו ומהם כ-3,000 השתתפו בלחימה בפועל. מתוכם נפלו למעלה מ-1,300 בקרבות. 150 זכו בעיטור "ראשוני הלוחמים" ועשרה זכו בעיטור הגבורה הגבוה ביותר. כמה מהם הגיעו לדרגות פיקוד גבוהות. הוראות מפורשות שיצאו מפיקוד הפרטיזנים פקדו לעשות כל מאמץ לסייע ליהודים ולהצילם. מ-80,000 יהודי יוגוסלביה שרדו כ-15,000.