ינו 012015
 

אפריל

9 באפריל. הגרמנים פלשו לדנמרק והשתלטו עליה תוך יום אחד, לאחר שהממשלה הדנית החליטה להיכנע ולשמור בדרך זו על האוכלוסיה ואף לזכות במעמד מיוחד תחת השלטון הגרמני. בדנמרק חיו כ-6,000 יהודים, שעליהם נוספו כ-1,500 פליטים שנקלטו בה בשנים שקדמו לפרוץ המלחמה.

ההשתלטות הנאצית על נורבגיה נתקלה בהתנגדות עזה והמערכה בה נמשכה כחודש ימים. המלך והממשלה הנורבגית נמלטו לאנגליה והמשיכו לפעול שם כממשלה גולה. השלטון האזרחי בארץ הופקד בידי קומיסר הרייך, טרבובן (Terboven). האוכלוסיה היהודית בנורבגיה מנתה כ-1,500 נפש שעליהם נוספו כ-300 פליטים.

מאי

10 במאי. הצבא הגרמני פלש להולנד ולבלגיה ומשם לצרפת. הולנד נכנעה לאחר חמישה ימים. בית המלוכה והממשלה נמלטו לאנגליה. המערכה בבלגיה נמשכה 18 ימים. המלך נשאר בארצו; ממשלה גולה הוקמה בלונדון. המערכה בצרפת נמשכה חמישה שבועות. פריס נפלה ב-14 ביוני. ב-22 ביוני חתמה ממשלת צרפת, בראשות המרשל פטן, על הסכם שביתת נשק. צרפת חולקה לשני אזורים: איזור הכיבוש הצפוני, תחת ממשל צבאי, והאזור הדרומי "החופשי", תחת שלטון ממשלת פטן-לאוואל, שישבה בווישי. אלזס-לוריין צורפה לרייך ביחד עם דוכסות לוקסמוברג.

האוכלוסיה היהודית בצרפת שלפני הכיבוש מנתה כ-300,000 נפש ועליהם נוספו 40,000-30,000 פליטים, שהגיעו אליה בשנות ה-30'. כ-50,000 יהודים ברחו לאזור הדרומי, ביחד עם המוני הצרפתים שנמלטו דרומה עם התקדמות הצבא הגרמני.

עם כיבוש צרפת וסיפוח אלזס-לוריין יזמו הנאצים שילוח של 22,000 יהודים צרפתים לאיזור וישי. אליהם צירפו באוקטובר כ-6,500 יהודים ממדינות הספר, באדן ופפאלץ וכן למעל מ-500 יהודים מחבר הסאר. שילוחים אלה נתקלו בקשיים חוקיים מצד שלטונות וישי. הם בוצעו בברוטליות רבה ורבים מן המגורשים, שברובם היו זקנים, נשים וילדים, לא שרדו תהליך זה.

בהולנד הופקד על הממשל האזרחי קומיסר הרייך סייס-אינקווארט (Seyss-Inquart), ששימש כסגנו של פרנק בגנרל-גוברנמן (פולין). בהולנד חיו כ-140,000 יהודים, מהם כ-15,000 פליטים.

בבלגיה הונהג ממשל צבאי. האוכלוסיה היהודית בארץ זו מנתה כ-90,000 נפש, רובם פליטים ומהגרים.

יוני

10 ביוני. איטליה הצטרפה למלחמה בצד גרמניה.

28 ביוני. רומניה אולצה למסור לרוסיה את שטחי בסרביה  וחלק מבוקובינה הצפונית. היא הצטרפה למדינות "הציר" (גרמניה-איטליה). בסוף אוגוסט אולצה למסור את צפון טרנסילבניה להונגריה ואת אזור דוברוג'ה בדרום לבולגריה. ויתורים אלה עוררו תסיסה רבתי ברומניה. המלך קרול השני אולץ לפנות את כסאו לטובת בנו מיכאל. ברומניה הוקם משטר פאשיסטי בראשות המרשל יון אנטונסקו. החוקה הדמוקרטית בוטלה בספטמבר. באוקטובר נכנס הצבא הגרמני לרומניה.

יולי

17 ביולי. ממשלת וישי היתה הראשונה להטיל הגבלות על חירויותיהם של היהודים בארצות המערב שתחת השלטון הגרמני. יצא צו האוסר על העסקת יהודים "זרים" במוסדות ציבוריים וממשלתיים, אלא אם כן שירתו הם או בניהם בצבא. רבים מן היהודים שהגיעו לצרפת בעיקר ממזרח אירופה מאז מלחמת העולם הראשונה. מספרם נאמד בכ-150,000 ורובם לא התאזרחו בה, גם אחרי שנות ישיבה ממושכות.

אוגוסט

החל הקרב האווירי על אנגליה. כישלון חיל האוויר הגרמני להתגבר על חיל האוויר הבריטי הביא את היטלר לדחות את תכנית הפלישה לאנגליה לזמן בלתי מוגבל ולהתרכז בהכנות למתקפה על היעד הנאצי העיקרי – רוסיה.

16 באוגוסט. ממשלת וישי הוציאה צו האוסר על הזרים לעסוק ברפואה, ברפואת שיניים וברוקחות. צוהב זה חל גם על המושבות הצרפתיות (קרי: צפון אפריקה).

ספטמבר

27 בספטמבר. באזור הכיבוש פרסמו השלטונות הנאצים את ההגדרה של היהודים על פי חוקי נירנברג והשלטונות הצרפתיים המקומיים נדרשו לערוך מפקד של היהודים על פי הגדרת נירנברג.

בהולנד דרשו שלטונות הכיבוש מן המינהל הציבורי ההולנדי לפטר את הפקידים ממוצא יהודי. הוראה זו הוצאה אל הפועל בנובמבר. רוב הכנסיות הנוצריות, פרוטסטנטיות וקתוליות השמיעו מחאה על כך בפני השלטונות. גם הפרופסורים והסטודנטים של אוניברסיטת ליידן פרסמו מחאה חריפה.

ברובע היהודי באמסטרדם, בו התגוררה האוכלוסיה היהודית הענייה, התרבו מקרי התקיפה כנגד היהודים. היהודים הקימו הגנה עצמית ובהתנגשויות עם נאצים הולנדים ושוטרים גרמנים נהרג איש "פלוגות הסער" ההולנדיות. בתגובה סגרו הגרמנים את הרובע ואסרו 430 צעירים. אלה נשלחו למחנות ריכוז בבוכנואלד ובמאוטהאוזן (אוסטריה). כולם נספו שם תוך זמן קצר. פועלי הנמל באמסטרדם פתחו בשביתת מחאה, אך זו דוכאה במהירות על ידי הגרמנים (פברואר 1941).

בהולנד הקימו הנאצים את היודנראט (יודסה ראט) הראשון באירופה המערבית (פברואר 1941). בראש המועצה עמדו פרופסור דוד כהן וסוחר היהלומים אברהם אשר.

בדנמרק שרר מצב יוצא דופן. ההסכם לשיתוף פעולה בין ממשלת דנמרק לבין הכובש הנאצי כלל הבנה לא כתובה כי הגרמנים יניחו לאוכלוסיה היהודית; ואכן בשנים הראשונות לכיבוש לא נגעו ביהודים לרעה.

גם בנורבגיה, בה נמצא מיעוט יהודי קטן ביותר, לא נגעו ביהודים, להוציא הוראה האוסרת על היהודים לשמש במקצועות חופשיים.

אוקטובר

3 באוקטובר. ממשלת וישי פרסמה את "תקנון היהודים". נכללה בו הגדרת נירנברג של היהודי. נאסר גם על יהודים צרפתים לאייש משרות במינהל הציבורי, הממשלתי, בצבא, במערכת החינוך, במערכת השיפוט ובתעשיית הסרטים. הוצאו מכלל זה אלה ש"שירתו את האומה הצרפתית שירותים יוצאים מן הכלל בספרות, במדע ובאמנות". על פי תנאי שביתת-הנשק חוקי ממשלת וישי היו תקפים בכל שטחה של צרפת. למחרת פרסום ההוראה הוחל במאסר יהודים זרים וכליאתם במחנות. עד סוף 1940 נעצרו באזור וישי (האזור החופשי) 30,000 יהודים ובאזור הכיבוש נעצרו 20,000 יהודים.

18 באוקטובר. באזור הכיבוש הגרמני פורסם צו הדורש לערוך רישום בתי-עסק ובתי-חרושת בבעלות יהודית ולמנות להם אפוטרופסים זמניים.

28 באוקטובר. בבלגיה פורסם צו מטעם מפקד צבא הכיבוש בבלגיה ובצפון צרפת האוסר על היהודים עבודה במשרות ציבוריות. כמו כן נאסר על היהודים לעסוק בעריכת דין, בהוראה, בעיתונות וברשות השידור. גם פה פורסמה הגדרת מיהו יהודי על פי חוקי נירנברג. בלונדון הכריזה הממשלה הבלגית בגולה כי כל הצווים שיצאו מטעם שלטונות הכיבוש הגרמניים בטלים ומבוטלים. היא הבטיחה החזרת הרכוש שהוחרם והענשת משתפי הפעולה.

נובמבר

1 בנובמבר. פורסם צו למינוי אפוטרופסים צרפתים לעסקים היהודיים.

12 בנובמבר. פורסם צו לאריזציה של העסקים היהודיים. תהליך האריזציה התנהל בעצלתיים בגלל הססנות שגילו הצרפתים. עד אוגוסט 1942 יושמה האריזציה רק בכשליש מן המפעלים שבבעלות יהודית.

הנאצים שמו ידם על אוצרות האמנות שבידים יהודיות, בייחוד בידי משפחת רוטשילד. בתקופת הכיבוש הועברו לגרמניה משלוחים של דברי אמנות, שמילאו 137 קרונות רכבת, בהם קרוב ל-22,000 פריטי אמנות.

דצמבר

בהולנד הוקם גוף – "ועדה יהודית מתאמת" -המאחד את כל הגורמים בציבור היהודי, ציונים ולא-ציונים, חילונים ואורתודוכסים. עורך הדין ל. א. ויסר (Visser) נבחר לעמוד בראשו. הוא כיהן כנשיא בית המשפט העליון של הולנד ופוטר על פי פקודת הגרמנים. הוא היה מקורב לציונים ושימש כיושב-ראש קרן-היסוד בהולנד. הוא החזיק בהשקפה כי ממשלת הולנד מחוייבת להגן על זכויותיהם האזרחיות של יהודי הארץ, תוך התעלמות מן המציאות שבה חצץ משטר הכיבוש בין היהודים לבין ממשלת הולנד. בעניין זה שררו חילוקי דעות עמוקים בינו לבין שני העסקנים הבולטים בציבוריות היהודית ההולנדית – פרופ' דוד כהן והיהלומן אברהם אשר (Asscher), נשיא הקהילות האשכנזיות בהולנד. אלה נטלו עליהם לנהל את המשא-ומתן עם השלטונות הגרמנים, בלא להתחשב בדעתו של ויסר.

ינו 012015
 

ינואר האחראי מטעם הרסה"א לענייני היהודים בצרפת, דַנֶקֶר (Dannecker), הצליח לאחר הפעלת לחץ רב להקים "ועדה מתאמת", שבה השתתפו מספר ארוגני סיוע יהודים, לאחר שראשי הקונסיסטואר של פריס סירבו לשתף פעולה בעניין זה. פברואר 22 בפברואר. בעקבות תקרית בבית קפה יהודי ברובע היהודי באמסטרדם, בה היו מעורבים אנשי משטרת הסדר הגרמנית, הוטל הסגר על הרובע […]

ינו 012015
 

ינואר בהולנד נפתח מבצע גיוס יהודים לעבודה ומחנות עבודה הוקמו בחלקים שונים של המדינה. היה זה צעד ראשון ביישום תכנית הפינוי מזרחה שעליה החליטה ועידת ואנזה. מרס חוקי נירנברג נכנסו לתוקף בהולנד. הוחל איסור על נישואי תערובת בין יהודים ללא-יהודים. הוראה זו התגלתה כבלתי אפקטיבית. 27 במרס. רכבת ובה 1,012 יהודים, ממחנה דראנסי ומחנה קומפיאן […]

ינו 012015
 

בצרפת נתקלו הנאצים בקשיים בביצוע התכנית לשילוח כל היהודים הזרים החיים בתחומי צרפת, כאשר הכוונה היא ליהודים שהגיעו לצרפת לאחר 1932, נוכח סירובו של פטן לגרש יהודים המחזיקים כבר בנתינות צרפתית, משטר וישי נאחז גם במדיניות הממשלה האיטלקית שהביעה התנגדות החלטית לדרישה הגרמנית לסלק את היהודים האיטלקים המוגדרים כזרים מן התחום הנשלט על ידי האיטלקים. […]