מבוא

 1945-1939, אירופה, שבדיה  סגור לתגובות על מבוא
ינו 012015
 

שבדיה שמרה על נייטרליות במשך המלחמה, בדומה לשוויץ. מדיניותה המסורתית לא עודדה הגירה לתחומיה. ההתפתחויות בגרמניה בשנות ה-30 חידדה את שאלת ההגירה לשבדיה וחיפוש המקלט בה. בראשית נובמבר 1938 נמצאו בשבדיה 2,300 פליטים יהודים. בצעד חריג אישרו השבדים קליטת 500 ילדים יהודים מן הרייך הגרמני. עם פרוץ המלחמה שהו בשבדיה כ-3,000 פליטים יהודים ועוד כ-1,000 במעמד של מהגרים-עוברים, ביניהם מאות חלוצים שהתקבלו להכשרה בשבדיה. מספר היהודים שהצליחו לעבור לשבדיה משטחי הרייך היה מצומצם ובתחילת 1942 נאסרה ההגירה מן הרייך והגבול נחסם. ב-1943 נאמד מספר הפליטים בשבדיה בכ-140,000, רובם ככולם לא-יהודים (נורבגים, שבדים מן הארצות הבלטיות, פינים). בסתיו 1943 הגיעו לשבדיה קרוב ל-8,000 יהודי דנמרק. באביב 1944 נאמד מספר הפליטים היהודים בשבדיה בכ-12,000 נפש. הקהילה היהודית הקטנה בשבדיה, שבשנות ה-30 מנתה כ-7,000 נפש, נרתמה לפעילות סיוע לקהילות היהודיות בשטחי הכיבוש הגרמני – בעיקר באמצעות שיגור חבילות ליהודים בגיטאות ובמחנות בפולין. פעולה זו קיבלה ממדים רציניים רק עם הצטרפות הצלב האדום הבינלאומי למאמץ ב-1943.