1881

 1878-1848, אירופה, בריטניה  סגור לתגובות על 1881
אוק 252014
 

מסתמנת כניסה המונית של מהגרים יהודים שיצאו את תחום המושב ברוסיה מאימת הפוגרומים ועשו דרכם אל ארצות המערב. הגירה המונית זו הגדילה את מספרי היהודים בבריטניה מ-65,000 ב-1880 ל-300,000 ב-1914, ושינתה ללא הכר את פניה ואופיה של הקהילה היהודית באנגליה. לחברה האנגלו-יהודית הבורגנית והמאונגלזת הצטרפו עתה יסודות מזרח-אירופיים, פרולטריים, עממיים, אורתודוכסיים, דוברי אידיש, שהתרכזו בגיטאות משלהם במזרח-לונדון ובערים התעשייתיות של בריטניה – מנצ'סטר, לידס, ליברפול, גלזגו. הם גם שינו את תמונת התעסוקה של יהודי בריטניה. רוב המהגרים המזרח-אירופים התרכזו במקצועות "יהודיים" מובהקים – חייטות (40% מהם), סנדלרות (12.5%), נגרות (10%). ועם זאת, השאיפה השלטת בקרב ציבור המהגרים האלה היתה להשתלב, להתאזרח ולהתערות במהירות האפשרית בחברה ובתרבות האנגלית (קרי: האנגלו-יהודית).

 Tagged with:

1848

 1878-1848, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1848
אוק 252014
 

בממשלה הזמנית של מהפכת פברואר נכללו שני שרים יהודיים: אדולף כרמיה (1880-1796) מונה כשר המשפטים ומיכל גודשו, ששימש בעבר כסגן ראש הקונסיסטוריה היהודית המרכזית, מונה שר הכספים. החוקה המהפכנית של 1848 קובעת יחס שווה מצד המדינה כלפי כל הדתות.

בהתאם לחוקה חלה דמוקרטיזציה בבחירת ועדי הקהילות או הקונסיסטוריות, שעד כה היו נחלתם של שכבה צרה של גבירים בתוך הקהילה.

באלזאס התחוללו מהומות אנטי-יהודיות בכמה מערי השדה. מהומות אלה דוכאו במהירות על ידי הממשלה והצבא.

 Tagged with:

1849

 1878-1848, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1849
אוק 252014
 

עם עליית לואי נפוליאון לשלטון החליף אשיל פולד היהודי המונרכיסט את גודשו היהודי הרפובליקאי בתפקיד שר הכספים. הוא שימש לסירוגין שר בממשלות צרפת עד 1867

 Tagged with:

1856

 1878-1848, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1856
אוק 252014
 

מאי

21-13 במאי – כנס הרבנים הגדולים נערך בפריס, כדי לדון בדרכי ההתמודדות עם מגמות ההתבוללות ולגבש מדיניות דתית אחידה. רבני אלזס השמרנים הביעו התנגדות תקיפה לרפורמות מרחיקות-לכת. כדי למנוע פילוג, הוחלט לעכב את ביצוע המלצות הרוב התומך בתיקונים. דעת הרוב היתה שיש לצמצם את מספר הפיוטים בסידור התפילה, יש לקצר את משך התפילות, יש לשפר את חזות הטקסים היהודיים ואת הופעת הרבנים, יש להנהיג טקסי בת-מצווה, יש לאפשר נגינת אורגן בבתי-הכנסת בשבתות ובחגים, על פי יזמת הרב המקומי ובתנאי שהנגן יהיה לא-יהודי

 Tagged with:

1860

 1878-1848, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1860
אוק 252014
 

מאי

קבוצת פעילים יהודים צעירים ייסדה בפריס את הארגון "ברית ישראלית כלל-עולמית" (Alliance Israelite Universelle) – שמטרתו המוצהרת להגן על כבוד היהודים וזכויותיה, לפעול לאמנציפציה של היהודים באשר הם, להפיץ השכלה ומלאכת כפים בקרב ציבורים יהודיים נחשלים. סיסמת הארגון היתה "כל ישראל ערבים זה בזה", וממנה נגזר שמו העברי "חברת כל ישראל חברים" – כי"ח. היזמה להקמת כי"ח באה בתגובה ישירה ל"פרשת מורטרה" – פרשת חטיפתו של הילד היהודי מבולוניה בידי שליחי האפיפיור – שהסעירה את כל העולם היהודי, בדומה לעלילת הדם בדמשק, ב-1840. כבר אז נשמעה הקריאה להקמת ארגון יהודי עולמי, שיגן על זכויות היהודים מפני פגיעה וכי תפקיד זה מוטל על יהודי ארצות המערב שזכו בהשכלה ובאמנציפציה ויש בכוחם לפעול לטובת אחיהם הנפגעים בארצות מצוקה.

פעילות כי"ח בשנותיה הראשונות נשאה אופי מדיני נמרץ וברור. כי"ח ריכזה את פעילות המחאה היהודית כנגד הוותיקן בפרשת מורטרה; היא פנתה לממשלת צרפת להימנע מעשיית הסכם מסחרי עם שוויץ, כל עוד נוהגת בה אפליית יהודים, שממנה נפגעים יהודים צרפתים הנכנסים לשוויץ; היא תבעה התערבות של ממשלות המערב כנגד המדיניות האנטישמית של ממשלת רומניה המעודדת פרעות ביהודים שם. בשנים הבאות גברה הנטייה להתרכז בפעולה חינוכית, תרבותית, כלכלית וחברתית בקרב יהודים במזרח-אירופה ובארצות המזרח המוסלמי – ברחבי האימפריה העותמנית וצפון אפריקה, במגמה לקדם תהליכי המודרניזציה בקרב הקהילות היהודיות שם.

 Tagged with:

1881

 1878-1848, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1881
אוק 252014
 

מסתמן גל של הגירה ממזרח-אירופה, בעקבות הפוגרומים בדרום-מערב רוסיה; אך מספר הנקלטים בצרפת אינו גדול כמו בגרמניה או בבריטניה. בין השנים 1881 ל-1914 נקלטו בצרפת כ-25,000 יהודים. מספר היהודים בצרפת הוערך ב-1880 בכ-60,000, מהם 40,000 בפריס.

 Tagged with:

1848

 1878-1848, אירופה, גרמניה  סגור לתגובות על 1848
אוק 252014
 

מרס

בקרבות שהתחוללו בברלין בין המהפכנים לבין הצבא, נפלו כעשרים יהודים. הם נקברו בקבר אחים עם כל 230 חללי הקרבות. בהלווייתם הלכו יחד ראשי הפרוטסטנטים, הקתולים והיהודים.

מאי

בפרלמנט הכל-גרמני שהתכנס בפרנקפורט השתתפו ארבעה יהודים; המשפטן היהודי והלוחם הוותיק לזכויות היהודים, גבריאל ריסר, שימש כסגן יושב-ראש הפרלמנט. סביב שאלת שוויון הזכויות ליהודים התנהל ויכוח נמרץ. בסופו של דבר הוסכם כי בחוקה העתידה יקבע שוויון כל אדם בפני החוק, ללא הבדל דת.

עקרון השוויון בפני החוק נכלל בחוקות רוב המדינות הגרמניות, בכלל זה פרוסיה. גם לאחר שפוזרה האספה מכוננת הפרוסית, בדצמבר 1848, נשמר עקרון השוויון בחוקה שהעניק המלך הפרוסי. רק בבוואריה לא שונה מצבם החוקי של היהודים. בזמן המהפכה רבו שם מקרי ההתנפלות על היהודים, בערים ובכפרים.

 Tagged with:

מבוא

 1895-1878  סגור לתגובות על מבוא
אוק 252014
 

קונגרס ברלין 1878 קבע תקדים הרה משמעות, בהטילו על המדינות החדשות שזכו בעצמאות, בסיוען ובחסותן של מעצמות המערב, חובת מתן אזרחות שווה לכל התושבים – בכלל זה היהודים. שאלת זכאותם של היהודים לשיווי זכויות אזרחי שוב לא הועמדה בסימן שאלה עקרוני. רק מעצמה גדולה אחת, רוסיה הצארית, הסתייגה מן העיקרון החדש בטענה כי היהודים תחת שלטונה מהווים מיעוט ניכר ונבדל לגמרי כל כך בדפוסי חייו והתנהגותו ואינם יכולים להשתלב בחברה הרוסית בדומה ליהודים שהתאזרחו בארצות המערב. אי-יכולתה של רוסיה להתמודד עם השאלה היהודית נבעה במישרין מאי-יכולתה לאמץ את עקרונות זכויות האזרח בכלל. התפרצות הפוגרומים בחבלי דרום-מערב רוסיה היו בבחינת עדות לאובדן השליטה ואובדן העצות שאפיינו את החברה הרוסית ואת המשטר הצארי השוקע ברבע האחרון של המאה ה-19. מנקודת הראות היהודית היה זה אירוע מכונן, כיוון שהוא חולל זעזוע כבד בדעת הקהל היהודית שם והאיץ שני תהליכים מהפכניים – ההגירה היהודית הגדולה מרוסיה והתעוררות הלאומיות היהודית, בדמות תנועת חיבת-ציון. שני התהליכים האלה קשורים באופן הדוק בתהליך מואץ מקיף ועמוק יותר: מודרניזציה של החיים היהודיים. תהליך זה היה כרוך כמובן במאבק פנימי ארוך וקשה – בין ישן וחדש, בין משמרים לבין מחדשים. התמורות החשובות מתרחשות בשלוש זירות עיקריות – הזירה הרוסית, הזירה האמריקנית והזירה הארצישראלית.

הפוגרומים ברוסיה ותנועת היציאה משם עומדים במרכז ההתעניינות היהודית בכל רחבי העולם. ברוסיה מצוי הריכוז היהודי הגדול בעולם וההתרחשויות שם עשויות להשפיע במידה מכרעת על מצב היהודים בכל מקום בעולם. התוצאה המובהקת ביותר של ההגירה היהודית מרוסיה היא התהוות המרכז היהודי הגדול החדש בארצות-הברית. חופש הפעולה הכלכלי, בצד החירות האזרחית, כבר הצמיחו בארצות-הברית שכבה בורגנית עשירה של יהודים, שפיתחה וטיפחה את מוסדותיה הקהילתיים ברוח הרפורמה. המפגש בינה לבין גלי ההגירה הגדולים ממזרח-אירופה חולל דינמיקה פנימית שכיוונה ותוצאותיה עדיין לא נתבהרו בפתח המאה העשרים. רוב היהודים שזה מקרוב באו היו עסוקים במאבק אישי יומיומי להישרדות ולשיפור מצבם הכלכלי ב"ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות". בלטו לעין בחריגותם הניסיונות המרובים להתיישבות חקלאית באמריקה, מצד קבוצות מאורגנות שונות. רובן ככולן נסתיימו בכישלון. המציאות האמריקנית היתה חזקה מכל רעיון וכל יזמה ששאבו השראתם מן העולם הישן, אותו עזבו המהגרים מאחוריהם. המוני המהגרים היהודים ממזרח-אירופה לא העתיקו לכאן את צורות החיים המסורתיות הישנות; הם עברו תהליך מואץ של מודרניזציה, תוך מאמץ לקיים את הזהות היהודית, על בסיס דתי מתוקן ותוך התאמה לתנאים החדשים שהציעה החברה הפתוחה של אמריקה.

תהליך דומה התרחש גם בארץ-ישראל, אם גם בקנה-מידה קטן הרבה יותר. לפחות מחצית מאלפי העולים שהגיעו לארץ, בשנות ה-80' וה-90' , הניחו כאן יסוד לישוב יהודי חדש, בעיקר בדמות מושבות יהודיות חקלאיות, שתודות לתמיכתו הכלכלית של הברון אדמונד דה רוטשילד ולתמיכתם המוסרית של ארגוני חובבי-ציון ברוסיה הצליחו להחזיק מעמד ולהתפתח למרות תנאיה הקשים של הארץ. מאבק חריף התפתח בין הישוב הישן לבין הישוב החדש; אך כבר בשלב היולי זה הסתמנה המגמה האומרת כי כל מה שנוצר ונבנה מחוץ לחומות הישוב הישן בירושלים ובערי הקודש האחרות ישא אופי שונה, מודרני.

מול תהליכי המודרניזציה המהירים שפקדו את היהודים במזרח-אירופה ובמרכז היהודי החדש שקם באמריקה, בלטה לעין התופעה המביכה של עליית האנטישמיות – כתנועה אידיאולוגית הלובשת צורה פוליטית מאורגנת – ודווקא בארצות כגרמניה וצרפת, שהיו ערש ההשכלה והאמנציפציה של היהודים באירופה. השפעתה הגוברת של ההסתה האנטישמית בקרב שכבות הבורגנות הנמוכה והפרולטריון בארצות מרכז ומערב-אירופה, השכבות שכרעו תחת עקת השינויים והתמורות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות בחברה האירופית של המחצית השנייה של המאה ה-19, היה בה כדי לרמז על מקורותיה של השנאה החדשה ליהודים ולאותת על הסכנה הגלומה בה.

רוסיה

 אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על רוסיה
אוק 252014
 

התחלות המהפכה התעשייתית ברוסיה סיפקו כר נוסף לגילויי האנטישמיות כאן, בעיקר בחבלים המערביים והדרום-מערביים. חדירתם של יזמים יהודים מן השכבה הבורגנית והמשכילה, שזכתה בהטבות ובהקלות תחת שלטונו של אלכסנדר השני, אל תחומי הפעילות הכלכלית החדשים ואל המקצועות החופשיים – רפואה ומשפטים – עוררה התנגדות והתרסה מצד גורמים שונים בבורגנות הרוסית. בעיתונות, בערים הגדולות, נתפרסמו מאמרי הסתה המזהירים בפני התפשטות היהודים והשתלטותם הצפויה על חיי הכלכלה והתרבות של רוסיה. בלט בין העיתונים בקו האנטישמי שלו העיתון "נובויֶה ורֶמיָה" היוצא בפטרבורג. התסיסה המהפכנית הגוברת, שבה ניכר היה חלקם של צעירים יהודיים, סיפקה עילה נוספת להאשמות כלפי היהודים.

 

1880

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1880
אוק 252014
 

בעיר יליסבטגראד קמה אגודה יהודית בשם "האחווה המקראית-רוחנית", בהנהגת המורה והסופר יעקב גורדין, ששמה לה למטרה לבסס את היהדות רק על עקרונות המוסר המקראיים ולא על ההלכה, לסלק את המסחר מחייהם של היהודים ולהתפרנס רק מעבודת כפיים. יזמה זו עוררה התנגדות רבה בקרב הציבור היהודי והתפרקה תוך זמן קצר. המשכה היה ביזמה אחרת, בתחילת 1882 – תנועת "ישראל החדש" שקמה באודסה, בראשותו של יעקב פרילוקר, מורה בבית-ספר. אנשי התנועה גרסו כי יש לקרב את היהדות אל הנצרות, על מנת לאפשר השתלבות היהודים בחברה הרוסית. לצורך זה יש להעמיד את היהדות על המקרא בלבד ולהסתלק מן התלמוד, יש לבטל את כל המצוות המבדילות את עם ישראל משאר העמים – דיני כשרות, מילה, וכמובן לשנות את נוסחי התפילות. יש להעתיק את השבת ליום ראשון ויש לאמץ את השפה הרוסית כשפת היהודים ברוסיה. גם יזמה זו התנדפה תוך זמן קצר.

 

 

 Tagged with: