1881

 1878-1848, אירופה, בריטניה  סגור לתגובות על 1881
אוק 252014
 

מסתמנת כניסה המונית של מהגרים יהודים שיצאו את תחום המושב ברוסיה מאימת הפוגרומים ועשו דרכם אל ארצות המערב. הגירה המונית זו הגדילה את מספרי היהודים בבריטניה מ-65,000 ב-1880 ל-300,000 ב-1914, ושינתה ללא הכר את פניה ואופיה של הקהילה היהודית באנגליה. לחברה האנגלו-יהודית הבורגנית והמאונגלזת הצטרפו עתה יסודות מזרח-אירופיים, פרולטריים, עממיים, אורתודוכסיים, דוברי אידיש, שהתרכזו בגיטאות משלהם במזרח-לונדון ובערים התעשייתיות של בריטניה – מנצ'סטר, לידס, ליברפול, גלזגו. הם גם שינו את תמונת התעסוקה של יהודי בריטניה. רוב המהגרים המזרח-אירופים התרכזו במקצועות "יהודיים" מובהקים – חייטות (40% מהם), סנדלרות (12.5%), נגרות (10%). ועם זאת, השאיפה השלטת בקרב ציבור המהגרים האלה היתה להשתלב, להתאזרח ולהתערות במהירות האפשרית בחברה ובתרבות האנגלית (קרי: האנגלו-יהודית).

 Tagged with:

1881

 1878-1848, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1881
אוק 252014
 

מסתמן גל של הגירה ממזרח-אירופה, בעקבות הפוגרומים בדרום-מערב רוסיה; אך מספר הנקלטים בצרפת אינו גדול כמו בגרמניה או בבריטניה. בין השנים 1881 ל-1914 נקלטו בצרפת כ-25,000 יהודים. מספר היהודים בצרפת הוערך ב-1880 בכ-60,000, מהם 40,000 בפריס.

 Tagged with:

1881

 1895-1878, אירופה, רוסיה  סגור לתגובות על 1881
אוק 252014
 

1 במרס. רצח הצאר אלכסנדר השני מסמן מפנה שלילי בתולדות רוסיה ובתולדות חמשת מיליוני היהודים החיים בתחומה. בבת אחת נבלמת מדיניות התיקונים המתונה שאפיינה את משטרו של אלכסנדר השני ובמקומה מאמץ הממשל הצארי קו ריאקציוני המכוון לבלום את מגמת ההתקדמות לליברליזציה של המשטר.

בחבורה שהתנקשה בחיי הצאר היתה גם צעירה יהודיה, הסיה הלפמן. עובדה זו שימשה היטב את התעמולה האנטישמית ברוסיה. בערי השדה, בעיקר בחבלי הדרום, נפוצו שמועות על פרעות קרובות ביהודים.

15 באפריל. הפרעות פרצו בעיר יליסבטגראד, בה התגוררו כ-15,000 יהודים (בעיר זו דווקא קמה אותה שנה אגודה יהודית בשם "חברה רוחנית-מקראית", בהנהגת המורה והסופר יעקב גורדין, ששמה לה למטרה לבסס את היהדות רק על עקרונות המוסר המקראיים ולא על ההלכה, לסלק את המסחר מחייהם של היהודים ולהתפרנס רק מעבודת כפיים). ביום הראשון לפרעות בלמו המשטרה והצבא את המתפרעים; אך ביום השני איבדו השלטונות כל שליטה. המהומות הקיפו את כל חלקי העיר. גם מן הכפרים הסמוכים הגיעו האיכרים והשתתפו בביזה. ההמון פרץ לחנויות ולבתי היהודים, הרס וניפץ. רק ביום השלישי הגיעה תגבורת צבא והסדר הושב על כנו. יהודי אחד נהרג במהומות. עיקר הנזק היה לרכוש.

פוגרומים פרצו גם בכפרים בסביבת ייליסבטגראד ובערי השדה ובעיירות של חבל חרסון. בכפרים שפך ההמון את זעמו בעיקר על הפונדקים ובתי המרזח.

26 באפריל. פוגרום בקייב, שעלה בהיקפו ובחומרתו על כל קודמיו. גם כאן גילו הצבא והמשטרה אוזלת יד ביום הראשון לפרעות. מאות בתים נהרסו. עשרות יהודים נפצעו. כמה נהרגו. עשרים נשים נאנסו. רק ביום השני הפעילו השלטונות כוח כנגד הפורעים פצעו ואסרו כחמש-מאות מהם. עד השבוע הראשון למאי פשטו הפרעות על פני כחמישים כפרים ועיירות בחבלים של קייב, ווהלין ופודוליה. בברדיצ'ב הדפה הגנה עצמית של היהודים, מצוידים במקלות, חבורות של פוגרומצ'יקים, שהגיעו אל העיר כדי לפרוע ביהודים. הגנה זו התאפשרה תודות לשיתוף הפעולה של מושל העיר, שהתיר ליהודים לנקוט באמצעי התגוננות.

באודסה, בה התגוררו כ-100,000 יהודים, נמשכו הפרעות שלושה ימים (5-3 במאי). כאן היו המשטרה והצבא פעילים יותר. במקומות אחדים היו גילויי הגנה עצמית מאורגנת, בהשתתפות סטודנטים יהודים.

הגל הראשון של הפוגרומים שכך.

11 במאי. משלחת יהודית, בראשות הברון הוראס (נפתלי הרץ) גינצבורג (Horace Guenzburg 1833-1909), התייצבה בפני הצאר אלכסנדר השלישי וביקשה התבטאות ברורה נוספת, שתצא מאת הצאר, בגנות ההתקפות על היהודים. בקשה זו עלתה על רקע הידיעות כי רבים מן האיכרים המשתתפים בפרעות מאמינים כי זה רצונו של הצאר ואת פקודתו הם ממלאים. ואמנם את הרגיעה הזמנית בפוגרומים ייחסו לפרסום דברי הצאר לחברי המשלחת היהודית, כי ההתפרעויות בחבלי הדרום של רוסיה מקורן באנרכיסטים המשתמשים ביהודים כתואנה.

בחוגי השלטון רווח החשש שמא היעד האמיתי של ההתקפות על היהודים אינו בסופו של דבר אלא השלטון הצארי עצמו. השמועות שרווחו בציבור היהודי והלא-יהודי וקנו להן אחיזה גם בהיסטוריוגרפיה היהודית אודות מעורבותו של הממשל הצארי בייזום הפוגרומים לא נמצאה להן הוכחה. הפוגרומים, שהתחדשו תוך זמן קצר והעסיקו את הזירה הרוסית במשך שלוש השנים הבאות, רק העידו על מגבלות השליטה של המשטר הצארי ועל רמת הארגון הלקויה שאפיינה אותו. כמובן, הם העידו על מעמדם המעורער של יהודי רוסיה.

העונשים שנגזרו על פורעים שנתפסו והועמדו לדין היו קלים עד גיחוך ואותתו על יחס סלחני של החברה הרוסית כלפי הפוגרומים. במשפט שנערך בקיוב תקף הקטיגור את היהודים, שבהתנהגותם הנצלנית עוררו את זעם ההמונים.

בחודש יולי התחדשו הפוגרומים בחבל פולטבה; אך נוכח תגובה תקיפה של הצבא והמשטרה דעכו גם הם עד סוף החודש. באותו חודש נתפרסם גם הדוח שהכין הגראף קוטייסוב על הסיבות לפרוץ הפרעות בדרום מערב רוסיה: היהודים עצמם הם האשמים בהתפרצות, כיוון שהם מעוררים את שנאת העם: במשך שנות דור תפסו היהודים עמדות בולטות במסחר ובתעשייה של רוסיה ומגרים את קנאת הבורגנים והאיכרים. עם זאת, הפנה הדוח אצבע מאשימה כלפי הצבא והמשטרה, שלא עשו מאמץ של ממש לבלום את ההתפרצויות ולגדוע אותן בעודן באבן.

שר הפנים איגנטייב ביסס על הדוח של קוטייסוב את המלצותיו להטיל פיקוח על הפעילות הכלכלית של היהודים, שהיא-היא הגורם לתסיסה ולהתמרמרות בקרב העם הרוסי. על בסיס המלצותיו של איגנטייב יצאה הוראה להקים במחוזות תחום המושב ועדות ציבוריות מיוחדות, בראשות מושלי המחוזות, לבדיקת הפעילות הכלכלית היהודית המקומית והנזק שהיא מסבה לאוכלוסיה. בס"ט פטרבורג, עיר הבירה, הוקם "ועד מרכזי לבחינת שאלת היהודים", שתפקידו לרכז ולעבד את המלצותיהם של הוועדים המחוזיים.

פליטים יהודים, באלפים, עשו דרכם אל הגבול המערבי עם אוסטריה. השמועה אמרה כי חברת "אליאנס" של יהודי צרפת מעניקה ליהודים המגיעים לגבול דמי נסיעה לאמריקה. הנהלת אליאנס בפריס פרסמה הודעה המזהירה את היהודים בפני יציאה מבוהלת של רוסיה. שליחי אליאנס הגיעו לברודי בחודש אוקטובר, כדי לבדוק מקרוב את מצב היהודים שם. כ-10,000 פליטים יהודים התגוללו בעיר בחוסר כל וזעקו לעזרה.

25 בדצמבר. פוגרום בוארשה בעקבות מהומה שפרצה בכנסייה קתולית, בה נרמסו למוות 29 מתפללים. האשמה נפלה על היהודים. המון מוסת פשט על רחובות היהודים. ההתפרעויות נמשכו שלושה ימים, עד התערבות הצבא. 24 יהודים נפצעו. מאות דירות וחנויות נהרסו ונבזזו. האינטליגנציה הפולנית האשימה את השלטונות הרוסיים בליבוי הפרעות. גם הכמורה הקתולית בוארשה גינתה את ההתנפלות על היהודים. עד סוף שנת 1881 פרצו פוגרומים ב-215 מקומות, בעשרה פלכים של רוסיה.

 Tagged with: